מאת: עוה”ד והמגשרות בשמת רוה פרינץ ודנית פרנקל

סעיף 79א לחוק בתי המשפט מהווה כלי דיוני משמעותי בהליכים אזרחיים. הוא מאפשר לבית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, בהסכמת הצדדים, על כלל המחלוקת או על חלק ממנה בלבד.

לעיתים, במסגרת הליך גישור, מושגות הסכמות רחבות היקף – אולם נותרת מחלוקת נקודתית שאינה ניתנת ליישוב. במקרים כאלה ניתן להיעזר בסעיף 79א כדי להשלים את ההליך באופן יעיל ומאוזן, תוך שמירה על חלק הארי של ההסכמות שהושגו.

נוסח הסעיף

סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984 קובע:

“בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בעניין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.”

מדובר בהסכמה דיונית מודעת של הצדדים, המעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב להכריע במחלוקת בדרך מקוצרת, ללא ניהול הליך הוכחות מלא, ולעיתים אף ללא מתן נימוקים מפורטים.

תנאי הפעלת סעיף 79א

כדי שבית המשפט יפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א, נדרשים התנאים הבאים:

• ההליך הוא הליך אזרחי;
• קיימת הסכמה מפורשת של בעלי הדין להפעלת הסעיף;
• נקבע היקף ההסמכה – כלל המחלוקת או סוגיה מסוימת בלבד.

המשמעות היא בחירה במסלול פסיקה מהיר יותר, תוך ויתור מסוים על בירור ראייתי מלא ועל פסק דין מנומק בהרחבה.

השלמת הסכמות חלקיות בגישור באמצעות סעיף 79א

בהליכי גישור אזרחיים, ולעיתים גם לאחר הליך מהו״ת, עשוי סעיף 79א לשמש ככלי משלים כאשר:

• הושגו הסכמות חלקיות במסגרת הגישור;
• נותרה מחלוקת מצומצמת, למשל לעניין גובה פיצוי, שיעור אחריות או רכיב הוצאות;
• הצדדים מבקשים לסיים את ההליך במהירות וביעילות.

במצב זה ניתן לתת תוקף להסכמות שהושגו בגישור, ולהעביר את הסוגייה שנותרה להכרעה שיפוטית על דרך הפשרה.

כך נשמרים יתרונות הגישור – שליטה של הצדדים בתוצאה, צמצום עימות וחיסכון בזמן – לצד קבלת הכרעה סופית בנקודה שנותרה במחלוקת.

ערעור על פסק דין לפי סעיף 79א

פסק דין לפי סעיף 79א הוא פסק דין לכל דבר ועניין, ולכן קיימת אפשרות לערער עליו בהתאם לדין.

עם זאת, הפסיקה חזרה והבהירה כי היקף ההתערבות של ערכאת הערעור בפסק דין שניתן על דרך הפשרה מצומצם במיוחד.

כך למשל ברע״א 2101/14 מדאר נ׳ משעול (8.4.2014) חזר בית המשפט העליון על ההלכה שלפיה ההתערבות בפסק דין לפי סעיף 79א מוגבלת למקרים חריגים בלבד, וזאת נוכח אופיו הייחודי של המסלול – הכרעה בהסכמה ועל דרך הפשרה.

בע״א 6780/19 חזר בית המשפט העליון והבהיר כי גם כאשר פסק הדין ניתן לפי סעיף 79א במסגרת פסק דין מנומק, עדיין יש לנהוג באיפוק מיוחד בהתערבות ערכאת הערעור, נוכח רוח ההסכמה הדיונית שעמדה בבסיס ההכרעה.

מן הפסיקה עולה כי התערבות אפשרית בעיקר במקרים חריגים כגון:

• היעדר הסכמה אמיתית להפעלת הסעיף;
• חריגה מהותית מהמסגרת הדיונית שהוסכמה בין הצדדים;
• פגם חמור היורד לשורש ההליך.

אי-שביעות רצון מהתוצאה כשלעצמה אינה עילה מספקת להתערבות.

לפיכך, אף שקיימת אפשרות פורמלית לערער, בפועל מדובר במסלול בעל סופיות גבוהה מאוד, ואפשרות הערעור נדירה ומצומצמת.

נקודת מבט מקצועית

מנקודת מבטי כעורכת דין וכמגשרת, קיימת עדיפות ברורה לסיים את כלל ההסכמות במסגרת הגישור עצמו. הסכם שנוצר מתוך דיאלוג והבנה הדדית הוא לרוב יציב ומדויק יותר מהכרעה שיפוטית.

יחד עם זאת, בשיח מקצועי שעלה במסגרת ההיערכות למבחן מגשרי מהו״ת, עלתה חשיבות ההיכרות המעמיקה עם סעיף 79א ככלי דיוני משלים. במקרים שבהם נותרת מחלוקת נקודתית בלבד, מדובר במנגנון יעיל המאפשר סיום מאוזן של ההליך, תוך שמירה על סופיות דיונית משמעותית.

הבחירה בהפעלת הסעיף צריכה להיעשות במודעות מלאה למשמעותו – ובעיקר להבנה כי מדובר בפסק דין שסיכויי הערעור עליו מצומצמים ביותר.

סיכום

סעיף 79א לחוק בתי המשפט מאפשר מתן פסק דין על דרך הפשרה, קיצור הליכים אזרחיים והשלמת גישור חלקי.

עם זאת, מדובר בהכרעה שלרוב אינה מנומקת, ואפשרות הערעור עליה נדירה ומוגבלת, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון.

לפני שמסכימים להפעלתו, חשוב לשקול היטב את מכלול השיקולים הדיוניים והמשפטיים, ולבחון עם הצדדים האם נכון להשלים את ההסכמות במסגרת הגישור – או להעביר את הסוגייה שנותרה להכרעה שיפוטית על דרך הפשרה.

על הכותבות:

בשמת רוה פרינץ, עו”ד-מגשרת ומאמנת ליישוב סכסוכים, ברשימת המגשרים של בתי המשפט (ת”ק, מהו”ת כללי), מגשרת ביחידת הגישור של בית משפט שוקן, מרצה בנושאי גישור ומו”מ

קישור לאתר b-gishur.co.il

דנית פרנקל, עו”ד-מגשרת ומדריכת הורים, ברשימת המגשרים של בית המשפט (ת”ק), מגשרת ביחידת הגישור של בית משפט שוקן ובמרכזי גישור וקהילה