כיצד שירות מילואים ממושך משפיע על סכסוכים במשפחה ובעבודה, ומה תפקיד המגשר במציאות משתנה
עו”ד בשמת רוה פרינץ, מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים מורכבים
שירות מילואים ממושך, ובמיוחד בתקופות חירום, אינו משנה רק את סדר היום של הצדדים המעורבים בסכסוך. הוא משנה את תנאי הרקע שבתוכם הסכסוך מתקיים, ולעיתים גם את אופיו.
כאשר המציאות עצמה משתנה, גם הדרך לנהל סכסוכים משתנה.
מציאות של היעדרות ממושכת, חזרה הדרגתית לשגרה, עומסים מצטברים ופערי ציפיות, יוצרת תנועה בין תחומי חיים שונים. המשפחה, מקום העבודה והמצב הכלכלי אינם פועלים עוד כמערכות נפרדות, אלא משפיעים זה על זה באופן ישיר ומתמשך.
בתוך מציאות זו, ניהול סכסוכים דורש הסתכלות רחבה יותר. לא רק על עמדות הצדדים, אלא על ההקשר שבו הן נוצרות.
סכסוך בתנועה: מעבר בין מערכות
בשגרה, ניתן לעיתים לזהות את גבולות הסכסוך. ישנו סכסוך משפחתי, סכסוך עסקי או סכסוך תעסוקתי, וכל אחד מהם מתנהל בזירה מובחנת יחסית.
בתקופת מילואים, הגבולות הללו מיטשטשים.
כך למשל, עומס שנוצר בבית בתקופת השירות אינו נשאר בתחום המשפחתי בלבד. הוא עשוי להשפיע על יכולת התפקוד בעבודה לאחר החזרה. במקביל, קשיים מקצועיים או תחושת פגיעה במקום העבודה משליכים על מערכות היחסים האישיות.
הסכסוך אינו “עובר” ממקום למקום. הוא מתפתח בו־זמנית בכמה זירות.
בין חזרה לשגרה לבין ציפיות שלא נאמרו
אחד המאפיינים הבולטים של מצבים אלה הוא הפער בין החזרה הפורמלית לשגרה לבין המציאות בפועל.
לאחר שירות מילואים, לעיתים קיימת ציפייה סמויה כי “הדברים יחזרו למה שהיו”. אלא שבפועל, הצדדים אינם חוזרים לאותה נקודה.
מי שנשא בעומס בתקופת השירות מביא עמו צורך בהכרה ולעיתים גם בציפייה לאיזון מחודש. מי שחזר מן השירות מתמודד עם מעבר חד בין מציאות קיצונית לשגרה, ולעיתים גם עם עומס מצטבר שלא ניתן היה לעבד בזמן אמת.
הפער בין הציפיות הללו אינו תמיד מדובר, אך הוא נוכח ומשפיע על הדינמיקה.
תפקיד המגשרים: התבנוננות בצרכים שמאחורי העמדות
העבודה הגישורית דורשת הבחנה בין הרבדים השונים של הסכסוך. ישנו הרובד המשפטי, הקובע מה ניתן לדרוש ומהי המסגרת הנורמטיבית. לצד זאת מתקיים הרובד התפקודי, המתייחס לאופן שבו הצדדים מתנהלים בפועל בתוך המציאות המשתנה. ולצדו קיים הרובד הרגשי, הכולל תחושות של עומס, חוסר איזון, ציפיות ולעיתים גם תסכול.
הבחנה בין הרבדים מאפשרת למגשרים להבין את המורכבות שבה פועלים הצדדים, ולא להישאר ברמת התיאור החיצוני של הסכסוך.
בגישור, המבט אינו מופנה לעמדות המוצהרות של הצדדים. העמדות, ברוב המקרים, גלויות, זה מה שנאמר. המיקוד הגישורי הוא בצרכים ובאינטרסים העומדים בבסיס אותן עמדות, ולעיתים גם באלו שאינם נאמרים במפורש. זהו לב התפקיד הגישורי בכל סכסוך, ובמיוחד במצבים מורכבים ומשתנים.
במציאות של שירות מילואים ממושך, היכולת לזהות את הצרכים מקבלת משמעות נוספת. לעיתים, הצרכים אינם מתבטאים באופן ישיר, אלא דרך תחושת עומס, צורך בהכרה, קושי לחזור לשגרה או פער בין ציפיות.
במובן זה, זיהוי הצרכים אינו רק תובנה, אלא כלי עבודה שמאפשר לקדם את התהליך גם כאשר המציאות עצמה אינה יציבה.
מניסיוני בליווי סכסוכים בתקופות חירום, ובפרט במצבים הכוללים שירות מילואים ממושך, זיהוי הצרכים שמאחורי העמדות הוא לעיתים המפתח היחיד שמאפשר לצדדים להתקדם, גם כאשר התנאים עצמם אינם יציבים.
לעיתים, דווקא המעבר מהעמדות אל הצרכים הוא שמאפשר תנועה, גם כאשר אין אפשרות להגיע לפתרון מיידי.
עבודה גישורית במציאות שאינה יציבה
אחד האתגרים המשמעותיים הוא העובדה שהמציאות עצמה אינה יציבה.
המגשר פועל בתוך סיטואציה שבה התנאים עשויים להשתנות תוך כדי התהליך. שירות המילואים עשוי להתארך, להשתנות או להסתיים באופן לא צפוי. גם לאחר החזרה, תהליך ההשתלבות מחדש אינו אחיד.
במצבים כאלה, פתרונות קבועים אינם תמיד מתאימים.
לעיתים, דווקא הסכמות זמניות מאפשרות יציבות. קביעת תקופות מוגדרות, יצירת מנגנוני איזון עתידיים או הסכמה על בחינה מחודשת במועד ידוע, מאפשרות לצדדים לפעול בתוך מציאות שאינה סופית.
הדגש אינו על סיום הסכסוך, אלא על ניהולו באופן שמאפשר המשך תפקוד.
במצבים אלה, האתגר הגישורי אינו רק להגיע להסכמות, אלא לאפשר לצדדים לתפקד בתוך מציאות משתנה, גם כאשר אין אפשרות לגבש פתרון מלא.
גישור מקוון במציאות משתנה
במציאות של שירות מילואים ממושך, שבה לא תמיד ניתן לתאם מפגשים פרונטליים באופן סדיר, הגישור המקוון הופך לכלי משמעותי בניהול הסכסוך.
האפשרות לקיים מפגשים גם כאשר הצדדים נמצאים במקומות שונים, או כאשר שגרת החיים אינה יציבה, מאפשרת המשכיות של התהליך.
מעבר לנגישות, הגישור המקוון מאפשר גמישות בקצב ובהיקף המפגשים, ולעיתים אף מסייע בהפחתת מתחים באמצעות שיח ממוקד ומובנה יותר.
עם זאת, ניהול גישור בתקופה כזו מחייב רגישות גבוהה לתנאים המשתנים, ליכולת הקשב של הצדדים, ולצורך להתאים את אופן ניהול התהליך למציאות שאינה יציבה.
חשוב להדגיש כי לא בכל מצב ניתן להגיע לפתרון מלא במהלך תקופת שירות המילואים. לעיתים, התפקיד הגישורי אינו לסיים את הסכסוך, אלא לסייע לצדדים להבין את המצב, להפחית מתחים, ולאפשר שחרור זמני של הצורך בהכרעה עד להתייצבות התנאים.
כפי שעולה גם מניסיון בגישורים בתקופות חירום, עצם קיומו של מרחב שיח, גם כאשר התנאים אינם יציבים, מאפשר להפחית אי־ודאות, לחדד צרכים ולעיתים אף למנוע הסלמה.
בין הדין לבין המציאות
הדין מספק מסגרת חשובה. הוא מגדיר זכויות, חובות וכללים.
עם זאת, במקרים רבים, ובמיוחד בתקופות של עומס מערכתי, ההכרעה המשפטית אינה מיידית. לעיתים היא אף מתעכבת.
המשמעות היא כי הצדדים נדרשים להתמודד עם מציאות שאינה ממתינה להכרעה.
דווקא במרחב הזה נכנסת הגישה הגישורית. האפשרות לנהל שיח, גם כאשר אין פתרון משפטי מיידי, מאפשרת לצדדים לבחון את המצב, לחדד את הצרכים ולבחור כיצד לפעול.
תובנה מקצועית
בתקופות של חוסר יציבות, תפקיד המגשרים מתרחב. הוא אינו מתמצה ביישוב סכסוך, אלא כולל גם ניהול של מערכת יחסים הנמצאת בתנועה. למעשה, גם בשגרה, תפקידם של המגשרים הוא לסייע לצדדים לייצב את המערכת שבתוכה הם פועלים – אלא שבתקופות כאלה הצורך בכך מתחדד.
לא תמיד ניתן לפתור את הסכסוך, עם זאת, ניתן לייצב את המערכת שבתוכה הוא מתקיים.
לסיכום
שירות מילואים ממושך משנה את נקודת האיזון בין תחומי החיים. הוא מציף מתחים, יוצר עומסים ולעיתים גם חושף פערים שלא קיבלו ביטוי קודם לכן.
עבור המגשרים, מדובר באתגר מקצועי, אך גם בהזדמנות. הזדמנות להרחיב את נקודת המבט, לדייק את ההתערבות, ולאפשר לצדדים לנהל מציאות מורכבת באופן מודע ומותאם יותר.
גם בהקשר זה, הגישור המקוון מאפשר לשמר רציפות ולהמשיך לנהל סכסוכים גם כאשר התנאים אינם מאפשרים מפגש פרונטלי.
אני מאמינה שבתוך הקושי שוכנת ההזדמנות. גם כאשר לא ניתן להגיע לפתרון מיידי, ניתן לייצר הבנה, להפחית מתחים ולאפשר תנועה.
להרחבה בהיבטים המשפטיים והמעשיים של זכויות מילאוימניקים בעבודה ובמשפחה, ניתן לקרוא במאמרים נוספים שפורסמו באתר הכותבת.
על הכותבת:

עו״ד בשמת רוה פרינץ, מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים מורכבים, מרצה ליישוב סכסוכים, מגשרת פנימית בבית משפט שוקן, ברשימת המגשרים של הנהלת בתי המשפט, וברשימת המגשרים “גישור בשירות“ של ארגון מגשרי ישראל.
נכון לפרסום מאמר זה, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי הארגון, קיימת אפשרות לסיוע בעלויות הגישור באמצעות קרן ייעודית למשרתי מילואים.