רשימת אישים

אישיי עמותת / לשכת מגשרי ישראל
(נוסדה ב- 1999):

פרופ' מרדכי (מוטי) מירוני, נשיא

(1999-2006)

פרופ’ מרדכי (מוטי) מירוני, נולד ב-1945, הוא פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת רייכמן, ומומחה מוביל בגישור. הוא קיבל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני מאוניברסיטת מינסוטה ודוקטורט מאוניברסיטת קורנל . מירוני עסק בעבודה מעשית כעורך דין מומחה לדיני עבודה ויחסי עבודה, ולאחר מכן כמגשר וכבורר.  הוא גישר במאות סכסוכים אזרחיים-מסחריים וסכסוכי עבודה מורכבי . כאחד מחלוצי הגישור בישראל, מילא פרופ’ מירוני תפקידים ציבוריים רבים לקידום הגישור בארץ ובעולם . הוא היה הנשיא הראשון של עמותת המגשרים. כמו כן, הוא כיהן כחבר בוועדה המייעצת של המרכז הארצי לגישור במשרד המשפטים ושימש כיו”ר הוועדה ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות של לשכת עורכי הדין.  כמו כן הוא שופט ובורר בתחרות הבינלאומית לגישור של ה-ICC בפריז.  בתקופתו כנשיא העמותה, פעל לקידום הגישור בישראל ולביסוס מעמדו ככלי ליישוב סכסוכים.  הוא גם תרם לפיתוח תוכנית הגישור בתביעות קטנות עם דייוויד מאץ מאוניברסיטת מסצ’וסטס אמהרסט. אף על פי שמקור אחד מציין כי הוא רואה חשיבות מיוחדת לעמוד על ההבדלים בין פישור לגישור.

פרופ’ מוטי מירוני כיהן כנשיא הראשון של עמותת מגשרי ישראל. העמותה הוקמה בשנת 1999 בעידוד מערכת המשפט. טקס הייסוד של העמותה כלל מעל 500 משתתפים. להלן ההישגים המרכזיים של פרופ’ מירוני בתפקידו הם ייסוד העמותה במטרה לאגד את העוסקים בגישור בישראל.  בטקס ההקמה נכחו נשיא בית המשפט העליון דאז, פרופ’ אהרון ברק, שר המשפטים דאז, יוסי ביילין ובכירים נוספים במערכת בתי המשפט.

תוך זמן קצר הגיע מספר חברי העמותה ל-2400 מגשרים ומגשרות, שהשתתפו , בארגונה של העמותה , בימי עיון והשתלמויות שהכשירו מאות מגשרים.  העמותה הפיקה “יומן המגשר”, בדומה ליומן עורך הדין או הפסיכולוג, שבו ניתן היה לתעד את הגישורים. הוקמה ועדת אתיקה שקבעה את כללי האתיקה של העמותה, אשר היוו אבן יסוד לכללי האתיקה של לשכת המגשרים בישראל והשראה לוועדות אתיקה אחרות.

עוד יש להזכיר את שיתוף פעולה בין פרופ’ מירוי עם השופטת ורדה וירט לבנה בנושא הגישור בדיני עבודה.

עו"ד מיכאל צור, יו"ר הוועד המנהל

(1999- 5/2005)

עו”ד מיכאל צור מומחה בינלאומי לניהול משא ומתן ויישוב סכסוכים, הוא דמות מפתח בהתפתחות הגישור בישראל. ב-1995 הקים את המרכז הראשון בישראל לגישור ויישוב סכסוכים.  החל מ-1996, צור הביא לישראל את המתודולוגיות שרכש באוניברסיטת הרווארד בתחום המשא ומתן.  הוא היה בין מקימי עמותת מגשרי ישראל וכיהן כיו”ר העמותה בשתי הקדנציות הראשונות להקמתה.  בתקופתו כיו”ר, פעל צור לקידום תחום הגישור, להטמעתו במערכת המשפט ולהכשרת שופטים בתחום . כמו כן, היה שותף להקמת המוסד לגישור ויישוב סכסוכים במשרד המשפטים . בשנת 2000 החל לקדם את נושא המשא ומתן כמקצוע עצמאי.  בנוסף, צור מנחה ומלמד משא ומתן באוניברסיטאות מובילות בישראל ובעולם.  הוא גם חבר ומנחה בצוות המשא ומתן המטכ”לי. בשנת 2003, פרסם את המהדורה העברית של הספר ‘שיחות קשות’1. ב-2010 ייסד את בית הספר הראשון בעולם ללימודי משא ומתן “שקלא וטריא”.

עו”ד מיכאל צור כיהן כיו”ר הוועד המנהל של עמותת מגשרי ישראל בשתי הקדנציות הראשונות להקמתה במהלך כהונתו, הוא פעל לקידום תחום הגישור ולהטמעתו במערכת המשפט. כמו כן, פעל להכשרת שופטים בתחום הגישור. צור היה שותף להקמת המוסד לגישור ויישוב סכסוכים במשרד המשפטים1. בנוסף, הוא החל לקדם את נושא המשא ומתן כמקצוע עצמאי.

עו”ד מיכאל צור מילא תפקיד משמעותי בפיתוח תחום הגישור בישראל.  בין ההישגים המרכזיים שלו בתקופתו כיו”ר הוועד המנהל של עמותת מגשרי ישראל ניתן למנות את הבאים: 

עו”ד  צור היה שותף פעיל בהבאה, עיצוב ופיתוח של תחום ומקצוע הגישור בישראל. ב-1995 הקים צור את המרכז הראשון בישראל לגישור ויישוב סכסוכים. פעל להטמעת תחום הגישור במערכת המשפט ולהכשרת שופטים בתחום. היה שותף להקמת המוסד לגישור ויישוב סכסוכים במשרד המשפטים. קידום המשא ומתן כמקצוע: בשנת 2000 החל צור לקדם את נושא המשא ומתן כמקצוע עצמאי. ייסוד “שקלא וטריא”  ב-2010 ייסד את בית הספר הראשון בעולם ללימודי משא ומתן “שקלא וטריא”. הינו שותף פעיל להבאתו, עיצובו ופיתוחו של תחום ומקצוע הגישור בישראל. הבאת המתודולוגיות מהרווארד: החל מ-1996 הביא לישראל את התורה, המתודות והכלים שרכש ופיתח עם מנהלי תכנית ה-PON באוניברסיטת הרווארד. נבחר להיות בין מכשירי השופטים בארץ להחדרת והטמעת נושא הגישור במערכת המשפט, עיצובו ומיצובו בה.

ד"ר דוד סילורה, יליד ירושלים ( 1937 ) , יו"ר הוועד המנהל

(5/2005 -5/2011)

ד”ר דוד סילורה כיהן כיו”ר לשכת המגשרים בישראל בין השנים 2005 ל-2010. 

סילורה הגיע לתחום הגישור לאחר ששימש כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שם עסק בגישור ובפישור עוד לפני שעבר קורס גישור והוא ראה בגישור נושא חשוב הנותן משמעות שכדאי להתמסר לו הן כעיסוק והן כאורח חיים.

.  לאחר שהנהלת עמותת מגשרי ישראל דנה בשאלה “להיות או לחדול” הציע סילורה את מועמדותו לתפקיד יו”ר העמותה, מתוך תחושת שליחות של המשכיות קידום רעיון הגישור כפילוסופיית חיים וכשיטה לניהול סכסוכים ויישובם בדרך של הידברות ולא לעומתיות החייבת להתאזרח גם בישראל.

  הוא נבחר לתפקיד כיו”ר השני של עמותת מגשרי ישראל בשנת 2005

.  סילורה שאף כחזון, שהעמותה תהיה גוף רשמי סטטוטורי  המייצג את מקצוע הגישור ואת מגשרי ישראל, בדומה ללשכת עורכי הדין . ועל כן,  הציע לשנות את שם העמותה ל -“לשכת המגשרים בישראל”, שינוי שאושר  ע”י הנהלת העמותה ותוך זמן קצר גם  ברשם העמותות והפך לשם הרשמי והמוכר של לשכת  המגשרים.  עד למיזוגה עם ארגון המגשרים. 

 היועץ המשפטי של לשכת המגשרים בתקופתו היה עו”ד יניב שוורצמן, 

שלימים נבחר כיו”ר שני שלה.

בין  הנושאים בעלי העדפה  שהיו על סדר היום   בתקופת כהונתו, ביחד עם צוות ההנהלה והוועדות שהוקמו,  היה

  • קידום הגישור מעיסוק לפרופסיה ומעמד המגשר בחקיקה., 
  • שיתופי פעולה:  לשם הטמעת הגישור ופיתוח שוק  וולונטרי לעיסוק בגישור ובעיקר, קשר מקדם עם משרד המשפטים ,אז בעיקר עם המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים  והנהלת בתי המשפט.

במסגרת פעילות זו התקיימו פגישות עם הנהלות של גופים ציבוריים ועסקיים  ואף התקיימו אירועים משותפים לחברי הלשכה וחברי הארגונים במטרה כפולה:

  1. לעודד ולהטמיע את הגישור כחלופה מועדפת ליישוב סכסוכים בהסכמה ולגייס  בשוק הפרטי שוחרי גישור התומכים ברעיון.
  2. להגביר את  מיתוג הגישור ושיווק  רעיון הגישור  והפנייה הישירה לגישור כדבר אפשרי ומעשי , אפילו טרם פתיחת תיק בבית המשפט. 
  3. להגביר את המודעות לגישור ע”י  קיום  רב של ימי עיון והשתלמויות במסגרת לשכת המגשרים ובמקביל,  להשתלב כמסבירי ושגרירי גישור  באירועים המתקיימים ע”י ארגונים עסקיים ועמותות להצגת רעיון הגישור.
  4. גופים כמו “המגזר השלישי, התאחדות הקבלנים והבונים, התאחדות התעשיינים, התאחדות המוסכים בישראל, ארגין בעלי העסקים הקטנים, וכו’….
  5. הלשכה התאמצה לקדם שיתופי פעולה עם לשכת עורכי הדין ועם וועדו הבוררו והגישור במישור המקומי והארצי.
  6. בתקופה זו של ראשית הגישור,  הבוררות הייתה האמצעי המוכר הבולט שנחשבה  כחלופה מועדפת להתדיינות משפטית.
  7.  סילורה  -עוד טרם השתלב בפעילות בעמותת מגשרי ישראל, ביחד עם עו”ד רונן סטי – מחלוצי הגישור , הכינו אמנה שהתקבלה באהדה ע”י ד”ר פרץ סגל-יו”ר המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים וע”י נשיא בית המשפט העליון כב’ השופט  אהרון ברק, לפיה בכל הסכם או חוזה עסקי  יתווסף סעיף של “מיס”ב” – מנגנוני יישוב סכסוכים בהסכמה. 

 

  1. רעיון ה-ADR (מיס”ב)   המחייב פנייה לבוררות או גישור  באופן ישיר, טרם פנייה לבית המשפט. הפך בהמשך, כאחד הסעיפים הבולטים באמנת הגישור בעסקים שנחתמה , שנים אחר כך, בבית נשיא המדינה  משה קצב  בשנת   2003 וכן, באמנת הגישור בדיני עבודה שנחתמה   בין ארגוני העובדים למעסיקים בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים – אמנה שהיוזמה לה הייתה  של  נשיא בית הדין הארצי  לעבודה דאז, ד”ר סטיב אדלר (1977 -2010) שהתלהב מרעיון הגישור כהליך ראוי לסיום סכסוכי עבודה..

 

  1. במסגרת הפגישות הרבות לשיתופי פעולה וקידום רעיון הגישור, ניתנה העדפה לקשר עם משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט.

 

למשל, פגישה משמעותית נערכה בירושלים , בשנת 2010, עם מנהל בתי המשפט כב’ השופט משה גל,   בהשתתפות כב’ השופטת מיכל רובינשטיין ועו”ד ברק לייזר – יועץ מקצועי למנהל בתי המשפט בנושא  הגישור בתיקי תביעות קטנות ובסופה  הוסכם על הרחבת שיתוף הפעולה  ההדדי והתיאום בין  גופים אלה. שיתוף, הנמשך גם בימים אלו.

 

עו”ד ברק לייזר הגדיל לעשות כאשר נענה לבקשתי לאפשר לבעלי כרטיס חבר של הלשכה להיכנס לבתי המשפט  ללא תור וללא בדיקה ביטחונית,  שווה לכרטיס החבר של לשכת עורכי הדין המאפשר להם כניסה חופשית ללא בידוק.  מנקודת ראות של מדיניות לשכת המגשרים, היה זה צעד לקראת הכרה ושוויון בין הגישור לעריכת הדין.

*אחת התוצאות של הפגישות – כך נמצא באחד הפרוטוקולים, משנת 2010   הוא מכתב למנהל בתי המשפט כב’ משה גל  עם העתק לשופטת רובינשטיין , שבו נכתבו  הסכמות שהושגו בנושא העברת תיקי תביעות קטנות לגישור. 

 

  1. הקמת צוות של 3 נציגים מטעמנו ביחד עם מספר בעלי תפקידים מהנהלת בתי המשפט שיפעלו בהנחיית עו”ד ברק לייזר. 

מטרת הצוות: גיבוש מתווה מוסדר ומוסכם להעברת תיקי תביעות קטנות לגישור. 

לוח זמנים: הגשת המלצות תוך חודש וחצי. 

דגשים אשר הגדרתם למתווה

  • הסדרת אופן ההפניה כך שיהיה שוויוני והגון עם המתדיינים – המבוסס על זכות בחירה אמיתית שלהם, וחוקי מבחינת המערכת המשפטית. 
  • הסדרת אופן העבודה של גופי הגישור עם בתי המשפט, והחלוקה ביניהם באופן שיאפשר עבודה מסודרת ולא אקראית. 

 

  1. השארת המצב הקודם של העברת תיקי תביעות קטנות לתכניות הפרקטיקום ולמרכזי הגישור בקהילה עד לספטמבר 2010. 

ועל החתום היו מוותיקי הגישור בישראל שייצגו ם את הסקטור הציבורי, נציגי  מרכזי גישור עסקיים ונציגי מרכזי גישור בקהילה  ולשכת המגשרים בישראל.

עו”ד נורית בכרך, שרון רנדליך, רותי חפץ, ד”ר דוד סילוורה, משה ברגר, עו”ד יונתן קוברסקי, עמרי גפן



  • הקמת פורטל הגישור הישראלי הראשון: הקים  באופן אישי וניהל מספר שנים  את “סולחה” – פורטל הגישור הישראלי הראשון (2000–2014)  שהפך ל “מרכז המידע”  כמעט בלעדי וכמקור לכל המתרחש  בעולם הגישור  בישראל ובמישור הבינלאומי. . * 
  • במקביל לפעילותו בלשכה ד”ר סילורה היה  חבר הנהלה של מספר גופים בהם קידם את רעיון הגישור. ביניהם:
  • הפדרציה העולמית של הקהיות הספרדיות.
  • האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
  • ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל
  • בני ברית.

עורך דין יניב שוורצמן, יו"ר הוועד המנהל

(5/2011 -8/2016)

עו”ד יניב שוורצמן הוא מגשר וגם שדרן רדיו. הוא גדל בבאר שבע, לשם עבר עם אביו, פרופ’ פסח שוורצמן. עו”ד שוורצמן ייסד את “הבית לגישור ויישוב סכסוכים” בתל אביב, שמטרתו להגביר את המודעות ליישוב מחלוקות מחוץ לבית המשפט. הוא משמש כמגשר בסכסוכים שונים, כגון גירושין ומחלוקות עסקיות. בין מאי 2011 לאוגוסט 2016 כיהן שוורצמן כיו”ר לשכת מגשרי ישראל. הוא חשב כמומחה לפתרון סכסוכים באמצעות תקשורת בינאישית ויכולת לראות את הצדדים השונים של הצדדים ושל הקשויים שהם חווים. שוורצמן מעביר קורסי גישור, מכשיר מגשרים חדשים ומסייע לבוגרים להשתלב בתחום.

עו”ד יניב שוורצמן כיהן כיו”ר לשכת המגשרים בישראל. הוא נבחר לתפקיד ב 5/2011, וכיהן בתפקיד זה מספר שנים עד 8/2016, במשך כ 6 שנים. עו”ד שוורצמן הוביל את מהפכת הגישור בישראל בעשור האחרון.

כיו”ר ניתן ללמוד על פעילותו והשקפתו:

עו”ד שוורצמן פעל להרחבת השימוש בגישור כדרך לפתרון סכסוכים, והדגיש את חשיבות התקשורת הבינאישית בהליך הגישור, פעל לקביעת סטנדרטים ונורמות מקצועיות להכשרת מגשרים בישראל,  עסק בהעלאת המודעות לגישור בציבור ובקידום אתיקה מקצועית, העביר קורסי גישור, הכשיר מגשרים חדשים וסייע לבוגרים להשתלב בתחום, עסק בהתמודדות עם סכסוכים במקומות עבודה והדגיש את החשיבות של התייעצות עם מקור מקצועי בכיר בבחירת מגשר.

תחת הנהגתו של שוורצמן, הוגשה לכנסת את הצעת חוק המגשרים בשנת 2017.  בנוסף עו”ד יניב שוורצמן ולשכת המגשרים הגישו בג”ץ 2630/09 עסק בעתירה שהגיש יניב שוורצמן ואחרים נגד משרד המשפטים, בדרישה להסדיר את נושא הגישור והעברת תיקים לגישור בחקיקה ראשית, בטענה שיש להסדיר את הנושא בחקיקה ראשית משום היותו עניין מהותי. בעקבות זאת, הונחה על שולחנה של שרת המשפטים טיוטת תקנות שעתידה להסדיר נושאים שונים הקשורים בהליך הגישור, לרבות מעמדו של הבורר, הכשרתו והסמכתו, כמו גם אופן העברת תיקים מהערכאות המוסמכות לידי מגשרים.

ד"ר ירון נהוראי מאיר, יו"ר הוועד המנהל

(9/2016 -10/2020)

ד”ר ירון נהוראי מאיר שימש  כיו”ר לשכת המגשרים בישראל בין השנים  9/2016 -10/2020הוא הבעלים של המרכז לגישור, אימון, פסיכותרפיה וטיפול משפחתי רב תחומי בבאר יעקב1456. ד”ר נהוראי מאיר הוא בוגר תואר שלישי בפסיכותרפיה הוליסטית1. הוא גם בוגר לימודי CBT, גישור, יישוב סכסוכים ומחלוקות, גישור משפחתי והתמחות בגירושין1. בנוסף, הוא בוגר לימודי בוררות, ייעוץ זוגי ומיני, אימון ומאסטר קאוצי’נג1. המרכז לגישור בניהולו מתמחה בגישור זוגי-משפחתי, עסקי, בעבודה ובגירושין, וכן בייעוץ זוגי ומשפחתי, בוררות, אימון לחיים, אימון ילדים ובני נוער, ויעוץ ואימון בכלכלת המשפחה1. במהלך כהונתו כיו”ר לשכת המגשרים בישראל, פעל ד”ר נהוראי מאיר לקידום הגישור בישראל, תוך דגש על מקצוענות, אחריות, אמינות ונאמנות ללקוחות. בתקופה זו החל את פעילותו כחבר וועדת הביקורת והתקדם בכוח התפתחותו ואישיותו.

ד”ר ירון נהוראי מאיר הוביל מספר פרויקטים חשובים בשנים 2016-2020, בתקופתו כיו”ר לשכת המגשרים בישראל:

    קידום חקיקה להסדרת מקצוע הגישור: ד”ר נהוראי מאיר הוביל מהלך חקיקתי בכנסת להסדרת מקצוע הגישור בישראל, בדומה ללשכת עורכי הדין, במטרה להניח בסיס יציב למעמד המגשרים. לשם כך הגיש הצעת “חוק המגשרים” אשר נמצאת בהליכים מתקדמים בוועדות הכנסת.

    הכשרות והשתלמויות למגשרים: הלשכה בראשותו קיימה מגוון הכשרות והשתלמויות עומק בשיתוף עם האוניברסיטאות המובילות בישראל, במטרה להעמיק את הידע וההתמקצעות של המגשרים בישראל. הכשרות והשתלמויות למגשרים: הלשכה בראשותו קיימה מגוון הכשרות והשתלמויות עומק בשיתוף עם האוניברסיטאות המובילות בישראל, במטרה להעמיק את הידע וההתמקצעות של המגשרים בישראל.

טובי דנון, יו"ר הוועד המנהל

(9/2016 -10/2020)

מר טובי דנון הוא מגשר ותיק ומנוסה בתחום הגירושין, המשפחה והעסקים, וכן מתאם הורי, יועץ ומנטור אישי ועסקי. הוא רשום ברשימת המגשרים של בית המשפט ומשמש כסגן יו”ר ארגון מגשרי ישראל. דנון כיהן כיו”ר לשכת המגשרים בישראל, לאחר ד”ר ירון נהוראי מאיר. ביולי 2021 הדגיש דנון, בשיחת זום עם ד”ר דוד סילורה (יו”ר לשכת המגשרים לשעבר), את חשיבותהקשר ושיתוף הפעולה עם מערכת המשפט, אשר תומכת ומעריכה את קידום הגישור. 

מר טובי דנון הוא איש מקצוע מוביל בתחום הניהול בתעשייה והגישור בישראל, אשר שימש כיו”ר הוועד המנהל של לשכת מגשרי ישראל בין אוקטובר 2020 לדצמבר 2023. בתקופתו, דנון הוביל רפורמות משמעותיות בתחום הגישור, תוך דגש על שיפור הסטנדרטים המקצועיים והאתיים של העוסקים במקצוע. הוא פעל לחיזוק מעמדו של הגישור כאמצעי ליישוב סכסוכים יעיל ונגיש יותר, וקידם שיתופי פעולה עם גופים ממשלתיים ופרטיים כדי להרחיב את השימוש בגישור במגזרים שונים. הוא יזם ופעל לאיחוד בין לשכת המגשרים וארגון המגשרים ובשיתוף פעולה עם עו”ד יגאל בורוכובסקי יו”ר הארגון דאז הוביל למיזוג בין שתי העמותות שאושר בינואר 2024.  

במהלך כהונתו, דנון הוביל יוזמות להכשרה מקצועית מתקדמת למגשרים, כולל קורסים והשתלמויות שנועדו להתאים את המקצוע לאתגרים העכשוויים של המשק הישראלי. הוא גם פעל להעלאת המודעות הציבורית לחשיבות הגישור ככלי לפתרון סכסוכים מחוץ לבתי המשפט, תוך דגש על חיסכון בזמן ובמשאבים.

בנוסף, דנון קידם רפורמות רגולטוריות שנועדו להסדיר את פעילות המגשרים ולהגביר את השקיפות בתחום. הוא היה שותף מרכזי בגיבוש קוד אתי חדש למגשרים, אשר אומץ על ידי הלשכה ונועד להבטיח רמה גבוהה של מקצועיות ואמינות.

בסיום כהונתו, דנון זכה להכרה רחבה על תרומתו לפיתוח ולקידום תחום הגישור בישראל,והותיר אחריו מורשת של מנהיגות מקצועית ומחויבות לערכים של יושרה ומצוינות

 

ההישגים המרכזיים של טובי דנון כיו”ר הוועד המנהל של לשכת מגשרי ישראל בין השנים 2020-2023.

שיתוף פעולה עם מערכת המשפט: ביולי 2021, הדגיש דנון את חשיבות הקשר ושיתוף הפעולה עם מערכת המשפט, אשר תומכת ומעריכה את קידום הגישור.

מיזוג בין לשכת המגשרים וארגון המגשרים בינואר 2024 והקמת ארגון מגשרי ישראל.

פעילות בארגון מגשרי ישראל: לאחר סיום תפקידו כיו”ר הלשכה, טובי דנון מכהן כחבר ועד וסגן יו”ר הוועד המנהל של ארגון מגשרי ישראל.

קידום שיח קולגיאלי: לאורך שנת 2025, דנון ואדוה יזמינו את חברי ארגון מגשרי ישראל למפגשי שיח קולגיאלי בנושאים שונים לצורך שיתוף, חשיבה והתייעצות בדילמות מקצועיות. חשיבות הגישור: דנון מאמין שגישור הוא הדרך הנכונה ביותר לניהול מחלוקת או סכסוך, ועדיף על פנייה לערכאות.

ארגון המגשרים בישראל
(נוסד ב 1/5/14) :

ארבל בן ארי , ראש צוות ההקמה של ארגון המגשרים

(9/2013 -5/2014)

ארבל בן ארי הובילה את ייסוד הארגון בשנים 2013-2014. בן ארי, משפטנית ומגשרת מוסמכת, בעלת ניסיון רב בתחום המגשרות, ראתה צורך בגוף מקצועי שיאגד את המגשרים בישראל ויפעל לקידום תחום הגישור. היא בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב.

בנוסף, היא בעלת תואר שני ביישוב סכסוכים מאוניברסיטת בר אילן. בשנת 2015 ייסדה את “המכון הישראלי לגישור”.בן ארי חברה בלשכת עורכי הדין בישראל. היא מרצה ומלמדת בתחום הגישור.

בנוסף, היא פרסמה מאמרים ומחקרים בתחום. בן ארי נחשבת לאחת המומחיות המובילות בתחום הגישור בישראל. היא פועלת לקידום השימוש בגישור ככלי ליישוב סכסוכים. בן ארי מאמינה כי גישור יכול לסייע לצדדים להגיע להסכמות. היא רואה בגישור ככלי יעיל וחשוב ליישוב סכסוכים.

בן ארי נשואה ואם לשלושה ילדים. היא מתגוררת בתל אביב.

בנוסף לפעילותה המקצועית, בן ארי פעילה גם בתחום ההתנדבות. היא חברה בעמותות שונות הפועלות לקידום הגישור. בן ארי רואה בפעילותה הציבורית חלק חשוב מתרומתה לחברה. היא מאמינה כי יש להמשיך ולפתח את תחום הגישור בישראל.

בתקופת כהונתה כראש צוות ההקמה, פעלה בן ארי במרץ לגיוס חברים לארגון החדש, יצירת קשרים עם גורמים רלוונטיים, וקביעת חזון ומטרות. היא הצליחה לרתום מגשרים מובילים מכל רחבי הארץ, אשר ראו עין בעין את חשיבות הקמת ארגון מקצועי לתחום הגישור.

במהלך התקופה הזו, עו”ד בן ארי גיבשה צוות ניהולי מנוסה ומסור, שסייע לה בהקמת התשתית הארגונית, גיוס משאבים, וקביעת נהלים. יחד עם הצוות, היא יצרה מסמך יסוד מפורט שכלל את מטרות הארגון, דרכי פעולה, וועדות מקצועיות.

בן ארי גם הובילה מהלכים ליצירת שיתוף פעולה עם גופים ציבוריים וממשלתיים, במטרה להגביר את המודעות לתחום הגישור ולגייס תמיכה. היא נפגשה עם נציגים ממשרד המשפטים, בתי משפט, לשכת עורכי הדין, ואף גורמים אקדמיים.

הפעילות האינטנסיבית של עו”ד בן ארי וצוותה נשאה פרי, ובשנת 2014 הוקם ארגון המגשרים באופן רשמי. הארגון שם לו למטרה לקדם את תחום הגישור בישראל, להעניק הכשרה מקצועית למגשרים, לייצג את האינטרסים שלהם, וליצור שיתוף פעולה עם גורארבל בן ארי היא דמות מובילה בתחום הגישור והמשפט בישראל, אשר תרמה תרומה משמעותית להקמתו ופיתוחו של ארגון המגשרים בישראל. בין מאי 2013 למאי 2014, שימשה בן ארי כראש צוות ההקמה של הארגון, תפקיד שבו הובילה את גיבוש המסגרת הארגונית, המקצועית והרגולטורית של תחום הגישור בישראל. במסגרת תפקידה, היא פעלה להקמת תשתית ארגונית שתאפשר את קידום המקצוע ותהפוך את הגישור לכלי מרכזי ביישוב סכסוכים.

בן ארי הובילה את גיבוש הקריטריונים להכרה במגשרים מקצועיים, כולל דרישות הכשרה וסטנדרטים אתיים, כדי להבטיח רמה גבוהה של מקצועיות ואמינות. היא פעלה ליצירת שיתופי פעולה עם גופים משפטיים, ממשלתיים ועסקיים, במטרה לקדם את השימוש בגישור כחלופה יעילה וחסכונית להליכים משפטיים ממושכים.

בנוסף, בן ארי הייתה מעורבת בגיבוש קוד אתי למגשרים, אשר נועד להסדיר את פעילותם ולחזק את אמון הציבור במקצוע. היא גם קידמה יוזמות להכשרה מקצועית מתקדמת, כולל קורסים והשתלמויות, כדי להבטיח שהמגשרים יהיו מצוידים בכלים העדכניים ביותר להתמודדות עם אתגרי השטח.

פעילותה של בן ארי כראש צוות ההקמה של ארגון המגשרים הותירה חותם משמעותי על התפתחות התחום בישראל, והיא נחשבת לאחת הדמויות המרכזיות שתרמו לביסוסו של הגישור ככלי מקצועי ויעיל ליישוב סכסוכים.

ארבל בן ארי סיימה את תפקידה כראש צוות ההקמה עם השלמת המשימה, אך תרומתה להקמת ארגון המגשרים תיזכר לדורות. היא הניחה את היסודות לארגון חזק ומקצועי, אשר ממשיך לפעול לקידום תחום הגישור בישראל.

עו"ד ירון בן דוד, יו"ר הוועד המנהל

(5/2014 -6/2016)

עו”ד בן-דוד הנו בוגר למדעים (B.Sc) ובוגר למשפטים (LL.B.). 

הוא בעל התמחות במו”מ ויישוב סכסוכים החל משנת 1997, ובעל ניסיון בניהול אלפי הליכים במגוון תחומים, לרבות הליכים בעלי רמות מורכבות ורגישות גבוהות, ומתמחה במיוחד בסכסוכים בתחומים אזרחי-מסחרי, עבודה, משפחה, מקרקעין ותכנון ובניה והתחדשות עירונית.

כמו כן הוא מגשר ובורר במוסד לבוררות עסקית (מיב”ע) ע”ש פרופ’ סמדר אוטולנגי ז”ל החל משנת 2000.

עו”ד בן-דוד היה ממקימי מערך יישוב הסכסוכים במערכת בתי המשפט בשנת 1997 והטמעת מנגנוני case management  ו- a.d.r. במסגרת פעילות המערכת, וייסד המחלקה הראשונה ליישוב סכסוכים (מל”ס) במערכת בתי המשפט (שלום ת”א) ב- 10/1997, אשר בהתאם למודל שיצרה נפרסו מחלקות ניתוב תיקים (מנ”ת) בבתי המשפט ברחבי הארץ. 

בשנת 1998 ייסד “דרך גישור”, ממרכזי הגישור וההכשרה הראשונים בישראל שנוסד,  וכיום מהווה בית ספר מוביל למקצועות המו”מ ויישוב הסכסוכים, אשר הכשיר כבר אלפי תלמידים, רבים מהם נמנים על קהילת מגשרי דרך גישור.

עו”ד בן-דוד מלווה תהליכי משא ומתן מורכבים, הן כיועץ והן כמנהל המשא ומתן. 

במשך שנים רבות שימש (במיל.) כראש תחום אימונים והכשרות בצוות מו”מ וניהול משברים מטכ”לי (ינמ”מ) העוסק במו”מ במצבי מיקוח וניהול משברים ברמות מורכבות גבוהות, ובמסגרת הוביל את הכשרת ואימון צוותי המו”מ וניהול המשברים למשימותיהם.

הוא נחשב לאחד המומחים המובילים בתחום המו”מ והגישור בישראל, ומרצה ומלמד בתחומים אלה. 

החל משנת 1999 ריכז עו”ד בן-דוד והנחה תכניות הכשרה בסיסיות ומתקדמות רבות במו”מ וכן בגישור (מוכרות על ידי הנהלת בתי המשפט) ובבוררות, לרבות במסגרת “דרך גישור”, לשכת עורכי הדין, מוסדות אקדמיים וארגונים שונים ועוד, וכן בקורס ניהול מו”מ וניהול משברים לתלמידי תואר שני בתכנית ליישוב סכסוכים באוניברסיטת ת”א.

לאורך השנים היה עו”ד בן-דוד חבר בועדות מקצועיות במסגרת המוסד לגישור ויישוב סכסוכים במשרד המשפטים ולשכת עורכי הדין, וכיהן כס’ יו”ר (משותף) בפורום ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות של לשכת עורכי הדין.

עו”ד בן-דוד הצטרף כיועמ”ש לצוות ההקמה של ארגון המגשרים בישראל החל מ 2/2014, והיה ממייסדי הארגון ב 5/2014  ויו”ר הוועד המייסד של ארגון המגשרים בישראל.

במסגרת זו פעל רבות כדי לבסס את יסודות הארגון ואת מעמדו כארגון מוביל ומייצג למול משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והרשות המחוקקת, וכן את פעילותו לקידום הגישור כפרופסיה בישראל.  

כיו”ר הוועד המנהל של ארגון המגשרים בישראל תרם רבות לקידום תחום הגישור ולפיתוחו בארץ. פעילותו התאפיינה בין היתר בהובלת רפורמות ויוזמות שמטרתן הייתה לחזק את מעמדו של הגישור בישראל ולהרחיב את השימוש בו ככלי ליישוב סכסוכים, וכן פעל לקידום מעמד המגשרים בישראל ולהסדרת תחום הגישור, במטרה להבטיח את איכות השירותים המקצועיים הניתנים לציבור.

בשנים 2013-2014 היה עו”ד בן-דוד ממובילי תהליך המיזוג בין ארגון המגשרים בישראל ללשכת המגשרים, אשר הוביל להקמת ארגון מגשרי ישראל (הממוזג) ב 1/2024. כיום הוא מכהן כיועמ”ש הארגון. 

תרומתו של עו”ד ירון בן דוד לתחום הגישור בישראל הייתה משמעותית והשפיעה רבות על התפתחותו וקידומו. פעילותו כיו”ר הוועד המנהל של ארגון המגשרים חיזקה את מעמד הגישור ככלי יעיל ליישוב סכסוכים ותרמה להנגשתו לציבור הרחב.

ד"ר דייב שמעוני, יו"ר הוועד המנהל

(6/2016- 6/2020)

ד”ר דיויד שמעוני  הוא מגשר ישראלי, אשר כיהן כיו”ר הוועד המנהל של ארגון המגשרים בישראל בשנים 2016-2020. ד”ר שמעוני הוא בעל ותק רב בתחום הגישור. בעברו שירת בתפקידים בכירים במערכת הבטחון וכן ניהל מוסדות חינוכיים. הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה, תואר שני במדע המדינה ותואר דוקטור בחינוך.

דייב למד קורס גישור בסיסי ופרקטיקום במסגרת מכון “נאמנים”. בהמשך פעל כמגשר וכמדריך גישור וכמתנדב במרכז הגישור בקהילה ברעננה שם הוא פעיל עד היום.

בימים הראשונים של הגישור הקהילתי בארץ פעל ד”ר שמעוני בצוות של המרכז הארצי לגישור ולישוב סכסוכים במשרד המשפטים בבנייה ובהטמעה של הליך הכשרה שמאפשר הסבה לבוגרי פרקטיקום משפטי לשמש כמגשרים בקהילה מתוך ראיה חברתית רחבה.

בשנת 2012 ייסד ד”ר שמעוני יחד עם עו”ד יעל עזרתי את “קבוצת גושרים” שהיא מרכז גישור ובית ספר לגישור מהגדולים והמובילים בישראל. הוא משמש כמנהל אקדמי של קבוצת גושרים ומדריך פרקטיקום (בהסמכת הנהלת בתי המשפט), קורסים בסיסיים וסדנאות.

בשנת 2014 השתתף ד”ר דיויד שמעוני בארוע ההקמה של ארגון המגשרים בישראל בו הציגו המייסדים ארבל בן-ארי, רפי סהר, מירה שוורץ ויובל גיל את החזון. יו”ר הצוות המייסד, ארבל בן ארי בקשה מדייב להקים ולנהל צוות חשיבה שיעסוק בהפיכת הגישור כפרופסיה. הצוות פעל כשנתיים והפיק דו”ח מקיף והמלצות שליוו את המשך חיי ארגון המגשרים בישראל.

בשנתיים הראשונות להקמת ארגון המגשרים בישראל לא כיהנו מוסדות נבחרים והצוות המייסד פעל בהתנדבות בהרכבים שונים עד אשר קויימו הבחירות הכלליות הראשונות בחודש יוני 2016. ביום הבחירות היו בארגון 57 חברים רשומים. בבחירות זכה דייב למספר המצביעים הגדול ביותר והוועד המנהל הנבחר מינה אותו לכהן כיו”ר הארגון הנבחר הראשון בתולדות הארגון.

הוועד המנהל הנבחר, בהנהגתו של דייב, נרתם (בהתנדבות) לחזק ולבסס את הארגון הפועל כעמותה רשומה. נכתב תקנון לארגון, נבנו נהלי עבודה, נכתב ואושר קוד אתי למגשרים, הוקמה חטיבה למגשרי משפחה ונבנו צוותי עבודה יעודיים שדיווחו לוועד המנהל.

ד”ר דיויד שמעוני ראה את ארגון המגשרים בישראל ככלי להעלאת המקצועיות של המגשרים מחד ולהגברת השימוש בגישור מקצועי בארץ, מאידך. במסגרת זאת הוא יזם הליך חקיקה יחד עם ח”כ מרב מיכאלי. ההליך הושק בכנס מיוחד במשכן הכנסת אליו הוזמנו כל בעלי העניין בגישור, כולל מגשרים, אקדמיה, הגישור הקהילתי, מרכזי הכשרה ועוד. ועדת החקיקה של הארגון ניסחה את הצעת החוק שהוגשה למזכירות הכנסת ביולי 2018.

במקביל, החלה עבודה בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת על הכנת תקנות הגישור – רשימת המגשרים. צוות של נציגי ארגון המגשרים בישראל בראשותו של ד”ר שמעוני השתתף בכל דיוני הוועדה בכנסת.

בחודש יוני 2018 נערכו שוב, בפעם השניה, בחירות כלליות בארגון המגשרים בישראל. בארגון היו 144 חברים רשומים וכ- 80% מהם השתתפו בבחירות. גם הפעם קיבל ד”ר שמעוני את מירב קולות הבוחרים והוועד המנהל מינה אותו בשנית ליו”ר הארגון.

כאשר פורסמו תקנות הגישור – רשימת המגשרים, הוביל ד”ר שמעוני כמה מהלכים של ארגון המגשרים בישראל. ראשית, נכתבו ונשלחו ניירות עמדה ששימשו את הוועדה המייעצת לשר המשפטים בעיצוב אמות המידה למגשרי בתי המשפט. שנית, נכתבה חוברת בשם “חכמת הגישור בקיצור” שבה נכללו כל התכנים והנושאים שנדרשו להכנת המגשרים למבחנים של הנהלת בתי המשפט. החוברת זכתה לשבחים רבים ועותקים ממנה נשלחו גם לחברי הוועדה המייעצת במשרד המשפטים שכינו אותה “התנ”כ שלנו”. שלישית, התקיימה סדרה של מפגשי הכשרה לקראת המבחנים. במפגשים אלה השתתפו מגשרים רבים והם העניקו ידע ומוכנות למי שניגש למבחן ברשימה הכללית ועוד הכשרת ייעודית למי שנבחן לרשימת מגשרי המשפחה.

ד”ר שמעוני פעל לפיתוח ארגון המגשרים בישראל, הוא ביסס את מעמדו של ארגון המגשרים כגוף מוביל בתחום הגישור בארץ. הוביל לגיוס חברים חדשים לארגון, במטרה להרחיב את קהילת המגשרים ולחזק את השפעתו יצר שיתוף פעולה עם ארגוני גישור בינלאומיים, במטרה להעשיר את הידע והניסיון בתחום.

כמו כן פעל ד”ר שמעוני לקידום השימוש בגישור מקוון, ככלי יעיל ונגיש ליישוב סכסוכים תמך במחקר ופיתוח בתחום הגישור, במטרה להמשיך ולפתח את התחום ולשפר את איכות השירותים.

פעילותו של ד”ר שמעוני כיו”ר ארגון המגשרים תרמה רבות לקידום תחום הגישור בישראל, והשפיעה באופן משמעותי על התפתחותו וקידומו.

בחודש יוני 2020 נערכו שוב בחירות למוסדות הארגון ודייב החליט שלו להתמודד לקדנציה שלישית. בבחירות אלה מנה הארגון 298 חברים רשומים.

ד”ר שמעוני סייע ליו”ר הנבחרת החדשה – עו”ד מיכל לנדאו – בחפיפה ובליווי וכן ניהל, לבקשתה, צוות שהכין ניירות עמדה אשר הוצגו לוועדה המייעצת לשר המשפטים בכתב ובהופעה בפניה ועסקו באמות מידה רצויות להכשרת מגשרים מקצועיים בארץ.

מעבר לפעילות במסגרת ארגון המגשרים, ד”ר דיויד שמעוני שימש כמרצה במכללת בית ברל ולימד קורסים ביישוב סכסוכים וקרימינולוגיה.

כיום הוא מרצה בתוכנית התואר השני ביישוב סכסוכים באוניברסיטת בר אילן.

הוא חוקר ומפרסם בנושא של שילוב מנגנונים מסורתיים ליישוב סכסוכים עם שיטת הגישור המודרני, הופיע בכנסים בינלאומיים ובמפגשים מקצועיים עם מגשרים בסינגפור ובארצות נוספות.

בעיניו של ד”ר דיויד שמעוני הגישור הוא מקצוע, אורח חיים ושליחות. בחזונו הוא רואה אלפי מגשרים מקצועיים העומדים באמות המידה הגבוהות ביותר שנותנים שירות חיוני הן במערכת המשפט והן כמגשרים בסקטור הפרטי ואשר גם תורמים בהתנדבות לחיזוק החברה הישראלית.

עו"ד מיכל לנדאו, יו"ר הוועד המנהל

(6/2020 -6/2022)

עו”ד מיכל לנדאו היא מגשרת ועורכת דין ישראלית, אשר כיהנה כיו”ר הוועד המנהל של ארגון המגשרים בישראל בשנים 2020-2022. עו”ד לנדאו היא בעלת ותק רב בתחום הגישור, ובעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

במהלך כהונתה כיו”ר הוועד המנהל של ארגון המגשרים, הובילה לנדאו מספר יוזמות ופרויקטים שתרמו לקידום תחום הגישור בישראל. בין היתר, היא פעלה להרחבת השימוש בגישור בקרב הציבור הרחב, וכן לחיזוק מעמדם של המגשרים בישראל.

עו”ד לנדאו גם פעלה לקידום שיתוף פעולה בין ארגון המגשרים לבין גופים אחרים, כגון בתי משפט, רשויות מקומיות וארגונים עסקיים. בנוסף, היא הייתה פעילה בהעלאת המודעות הציבורית לחשיבות הגישור ככלי ליישוב סכסוכים.

לנדאו נחשבת למומחית רבת מוניטין בתחום הגישור בישראל. היא מרצה ומלמדת בתחום זה, ופרסמה מאמרים ומחקרים בנושא. בנוסף לפעילותה בארגון המגשרים, עו”ד לנדאו עוסקת גם בגישור בפועל, וכן בהכשרת מגשרים.

היא חברה בוועדות שונות של לשכת עורכי הדין ועמותות העוסקות בגישור.

לנדאו רואה בגישור ככלי יעיל וחשוב ליישוב סכסוכים בדרכי שלום. היא מאמינה כי גישור יכול לסייע לצדדים להגיע להסכמות ולשפר את מערכות היחסים ביניהם.  עו”ד לנדאו פועלת ללא לאות לקידום השימוש בגישור בישראל. עו”ד מיכל לנדאו תורמת רבות לקידום תחום הגישור בישראל, 

כיו”ר הוועד המנהל של ארגון המגשרים בשנים 2020-2022, הובילה עו”ד מיכל לנדאו, שורה של פעולות, יוזמות והישגים משמעותיים: הרחבת השימוש בגישור ולהנגשת שירותי גישור לקהלים רחבים ככל האפשר, תוך שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, עמותות וגופים נוספים. עו”ד לנדאו יזמה קמפיינים להעלאת המודעות הציבורית לחשיבות הגישור ככלי יעיל ליישוב סכסוכים ופיתחה מסלולי גישור ייעודיים לתחומים שונים, כגון סכסוכים משפתיים, עסקיים וקהילתיים.

עו”ד מיכל לנדאו  פעלה לחיזוק מעמד המגשרים בדרך של קיום הכשרות מקצועיות למגשרים, במטרה להבטיח את איכות השירותים הניתנים לציבור, הובילה לגיבוש קוד אתי למגשרים, במטרה להסדיר את כללי ההתנהגות המקצועית ולשמור על אמון הציבור ויצרה שיתוף פעולה עם גופים שונים, כגון בתי משפט ולשכת עורכי הדין, במטרה לחזק את מעמד המגשרים.

 עו”ד לנדאו פעלה לביסוס מעמדו של ארגון המגשרים כגוף מוביל בתחום הגישור בישראל,  הובילה לגיוס חברים חדשים לארגון, במטרה להרחיב את קהילת המגשרים ולחזק את השפעתו של ארגון המגשרים.  כמו כן  יצרה שיתוף פעולה עם ארגוני גישור בינלאומיים, במטרה להעשיר את הידע והניסיון בתחום.

עו”ד מיכל לנדאו  פעלה לקידום השימוש בגישור מקוון, ככלי יעיל ונגיש ליישוב סכסוכים,  תמכה במחקר ופיתוח בתחום הגישור, במטרה להמשיך ולפתח את התחום ולשפר את איכות השירותים.

פעילותה של עו”ד לנדאו כיו”ר ארגון המגשרים תרמה רבות לקידום תחום הגישור בישראל, והשפיעה באופן משמעותי על התפתחותו וקידומו.

עו"ד יגאל בורוכובסקי, יו"ר הוועד המנהל ארגון המגשרים בישראל

(6/2020 – 1/2024)

יו"ר הוועד המנהל ארגון מגשרי ישראל

מ- 17/1/2024​

עו”ד יגאל בורוכובסקי, יו”ר הוועד המנהל של ארגון המגשרים בישראל בין השנים 6/2020-1/2024  ויו”ר וועד מגשרי ישראל מאז קום הארגון ב 17.1.2024.

עו”ד בורוכובסקי יליד 1975, הוא משפטן ישראלי בולט המתמחה בליטיגציה, נדל”ן, בנקאות, ויישוב סכסוכים. הוא בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) מאוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון בכלכלה (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במשפטים (LL.M) בהצטיינות מאוניברסיטת בר-אילן.

במהלך הקריירה שלו, כיהן בורוכובסקי כיועץ משפטי ראשי, סמנכ”ל וחבר ההנהלה העסקית המצומצמת של בנק דיסקונט למשכנתאות, שם צבר ניסיון מעמיק בתחום המקרקעין, הבנקאות והמימון בישראל. לאחר מכן, שימש כשותף בכיר במשרד יעקב סלומון, ליפשיץ ושות’, וטרם לכך היה שותף במשרד פרופ’ יובל לוי ושות’.

בשנת 2018, ייסד את משרד עורכי הדין “יגאל בורוכובסקי ושות'”, המתמחה בליטיגציה, נדל”ן, בנקאות, ויישוב סכסוכים באמצעות גישור ובוררות. המשרד מדורג על ידי מדריכים ישראליים ובינלאומיים מובילים, ביניהם Chambers and Partners, Legal 500, Dun’s 100 ו-BDI.

בין יוני 2020 לינואר 2024, כיהן בורוכובסקי כיו”ר הוועד המנהל של ארגון המגשרים בישראל. בתקופה זו, הוא הוביל יוזמות לקידום הגישור בישראל, כולל פיתוח סטנדרטים מקצועיים ואתיים למגשרים, והיה שותף להקמת המוסד לגישור ויישוב סכסוכים במשרד המשפטים. בנוסף, הוא פעל להעלאת המודעות הציבורית ליתרונות הגישור כחלופה ליישוב סכסוכים, ושיתף פעולה עם מערכת המשפט, משרד המשפטים והכנסת לקידום חקיקה שתסדיר את תחום הגישור.

ב-17 בינואר 2024, בעקבות מיזוג בין ארגון המגשרים בישראל ולשכת המגשרים בישראל, נבחר בורוכובסקי לכהן כיו”ר ארגון מגשרי ישראל המאוחד. במסגרת תפקידו, הוא ממשיך לפעול לאיחוד קהילת המגשרים בישראל, לקידום הכשרות מקצועיות, ולהטמעת הגישור במערכת המשפט ובחברה הישראלית.

בנוסף לתפקידיו בארגוני המגשרים, מכהן בורוכובסקי כיו”ר ועדת יישוב הסכסוכים הארצית (גישורים ובוררויות) של לשכת עורכי הדין. הוא משמש כמגשר ובורר במאות סכסוכים, בעיקר בתחום המסחרי, המקרקעין, הבנקאות והתובענות הייצוגיות. מדריך הדירוג הבינלאומי Chambers and Partners דירג אותו כאחד מחמשת עורכי הדין הבולטים בישראל בתחום הגישורים והבוררויות בשנים 2022–2024, ומדריך Dun’s 100 דירג אותו כאחד המגשרים המובילים בישראל בשנים 2020–2024.

תרומתו המשמעותית של עו”ד יגאל בורוכובסקי לקידום הגישור ויישוב הסכסוכים בישראל הפכה אותו לדמות מרכזית ומובילה בתחום.

עו”ד יגאל בורוכובסקי, המכהן כיו”ר הוועד המנהל של ארגון המגשרים בישראל מאז יוני 2020, הוביל יוזמות משמעותיות לקידום תחום הגישור בישראל. במהלך כהונתו, פעל להעלאת המודעות הציבורית ליתרונות הגישור כחלופה ליישוב סכסוכים, ושיתף פעולה עם מערכת המשפט, משרד המשפטים והכנסת לקידום חקיקה שתסדיר את תחום הגישור. בנוסף, הוא פעל לאיחוד בין ארגון המגשרים ולשכת המגשרים, מהלך שהושלם בינואר 2024, ויצר את ארגון מגשרי ישראל המאוחד. כיו”ר הארגון המאוחד, ממשיך עו”ד בורוכובסקי לפעול לאיחוד קהילת המגשרים בישראל, לקידום הכשרות מקצועיות, ולהטמעת הגישור במערכת המשפט ובחברה הישראלית. תרומתו המשמעותית לקידום הגישור ויישוב הסכסוכים בישראל הפכה אותו לדמות מרכזית ומובילה בתחום.

בנוסף לפעילותו המשפטית והניהולית, עו”ד יגאל בורוכובסקי משתתף בתוכנית “תוכנית הסכסוכים” המשודרת ברדיו תל אביב 102FM. בתוכנית זו, המשודרת בימי שני בין השעות 20:00 ל-21:00, הוא דן יחד עם עו”ד רחל שחר וד”ר מנשה כהן בנושאים הקשורים לגישור, יישוב סכסוכים, ומניעת קונפליקטים. במסגרת התוכנית, הם מנתחים מקרים אמיתיים, מציעים פתרונות מעשיים, ומשתפים את המאזינים בתובנות מקצועיות מעולם הגישור והמשפט. השתתפותו בתוכנית מסייעת בהגברת המודעות הציבורית לחשיבות הגישור ודרכי פתרון סכסוכים בדרכי שלום.

עו”ד יגאל בורוכובסקי הפך לאחד מהדמויות הבולטות בתחום הגישור בישראל, ופעל רבות לקידום השימוש בגישור ככלי מרכזי ליישוב מחלוקות.

כהונתו כיו”ר הוועד המנהל של ארגון המגשרים (יוני 2020 – ינואר 2024)

בתפקידו כיו”ר הוועד המנהל של ארגון המגשרים בשנים 2020–2024, הוביל בורוכובסקי שורה של יוזמות משמעותיות ששינו את פני תחום הגישור בישראל. בין היתר:

  1. מיזוג ארגוני הגישור: בורוכובסקי היה מהדוחפים המרכזיים למיזוג בין ארגון המגשרים לארגון מגשרי ישראל, שהושלם ב-17 בינואר 2024. המיזוג יצר גוף מאוחד וחזק יותר, המאגד תחתיו את מרבית המגשרים בישראל, ומקדם סטנדרטיזציה וקידום מקצועי בתחום.
  2. קידום חקיקה ותקנות: בורוכובסקי פעל מול משרד המשפטים והכנסת כדי לקדם חקיקה שתסדיר את תחום הגישור בישראל, כולל הכרה רשמית במגשרים והבטחת איכות ההכשרה המקצועית.
  3. הרחבת השימוש בגישור: הוא הוביל קמפיינים להעלאת המודעות הציבורית ליתרונות הגישור, תוך שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים, ארגונים עסקיים וחברתיים. זאת במטרה להפחית את העומס על בתי המשפט ולספק לציבור כלי יעיל ונגיש יותר לפתרון סכסוכים.
  4. פיתוח תכניות הכשרה: בורוכובסקי דחף להקמת תכניות הכשרה מתקדמות למגשרים, כולל קורסים מקצועיים והשתלמויות, כדי להבטיח רמה גבוהה של מקצועיות בתחום.
  5. שיתופי פעולה בינלאומיים: הוא יזם שיתופי פעולה עם ארגוני גישור ברחבי העולם, במטרה ללמוד מניסיונם ולקדם את תחום הגישור בישראל כחלק ממגמה גלובלית.

כהונתו כיו”ר ארגון מגשרי ישראל לאחר המיזוג (מ-17 בינואר 2024)

לאחר המיזוג בין ארגון המגשרים לארגון מגשרי ישראל, מונה בורוכובסקי ליו”ר הארגון המאוחד. בתפקידו זה הוא ממשיך להוביל את קידום תחום הגישור בישראל, תוך התמקדות ב:

  1. איחוד השורות: בורוכובסקי פועל לגיבוש קהילת המגשרים בישראל, תוך יצירת שפה מקצועית משותפת וקידום שיתוף פעולה בין מגשרים מכל רחבי הארץ.
  2. קידום טכנולוגיות גישור: הוא מקדם את השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כגון גישור מקוון, כדי להפוך את התהליך לנגיש ויעיל יותר.
  3. הגברת המעורבות הציבורית: בורוכובסקי ממשיך בפעילות להעלאת המודעות הציבורית ליתרונות הגישור, כולל הרצאות, כנסים וקמפיינים תקשורתיים.
  4. קידום חקיקה נוספת: הוא פועל להרחבת ההכרה המשפטית בגישור, כולל קידום חוקים שיחייבו גישור כשלב מקדים בהליכים משפטיים מסוימים.

הישגיו ויוזמותיו הבולטים

  • מיזוג ארגוני הגישור: המיזוג שיצר ארגון מגשרי ישראל המאוחד נחשב לאבן דרך משמעותית בתחום, והוא תוצאה של חזון ומנהיגות של בורוכובסקי.
  • קידום חקיקה: תרומתו לקידום חקיקה ותקנות בתחום הגישור הובילה להכרה רחבה יותר במקצוע ולשיפור הסטנדרטים המקצועיים.
  • הכשרת מגשרים: פיתוח תכניות ההכשרה המתקדמות תרם להעלאת רמת המקצועיות של המגשרים בישראל.
  • שיתופי פעולה בינלאומיים: יוזמותיו בתחום זה הפכו את ישראל לשחקן משמעותי בזירת הגישור העולמית.

סיכום

עו”ד יגאל בורוכובסקי הוא דמות מפתח בתחום הגישור בישראל, שפעילותו והישגיו הותירו חותם משמעותי על התחום. בתפקידיו כיו”ר הוועד המנהל של ארגון המגשרים ולאחר מכן כיו”ר ארגון מגשרי ישראל המאוחד, הוביל שורה של יוזמות שהביאו לשיפור משמעותי בתחום הגישור, תוך קידום חקיקה, הכשרה מקצועית ושיתופי פעולה בינלאומיים. חזונו ומנהיגותו ממשיכים לעצב את עתיד הגישור בישראל.