היכל התהילה

הקדמה

גישור, כתהליך ליישוב סכסוכים בדרכי שלום ובהסכמה, מהווה כיום אחד הכלים החשובים ביותר במערכת המשפט ובחיי החברה. הליך הגישור מהווה כלי מרכזי ומתקדם לפתרון סכסוכים, תוך קידום שיתוף פעולה ושמירה על יחסים בין הצדדים. אך הדרך למעמד זה הייתה ארוכה ומלאה אתגרים. בישראל, הגישור צמח מתוך צורך דחוף להתמודד עם עומס הולך וגובר בבתי המשפט, ובה בעת, לספק לאזרחים חלופה משפטית אפקטיבית המשלבת ערכים של דיאלוג, הבנה ושיתוף פעולה. אך מהו בעצם הגישור? מדוע הפך לכלי כל כך מרכזי? ומהם שורשיו ההיסטוריים והתרבותיים?

תפקידו החברתי של הגישור – השפעות מרכזיות של הגישור על החברה

גישור מהווה אלטרנטיבה לתהליכים משפטיים מסורתיים, בכך שהוא מתמקד בהשגת פתרונות המקובלים על כל הצדדים. הוא מעודד הידברות, הבנה הדדית ושיתוף פעולה, אשר חיוניים בחברה רב-תרבותית ומורכבת כמו ישראל.

גישור קהילתי סייע לשיפור היחסים בקהילה, בפתרון סכסוכים שכונתיים, משפחתיים ומוסדיים, תוך בניית אמון מחודש בין הצדדים. דוגמה בולטת לכך היא הפתרונות לסכסוכי שכנים באמצעות גישור קהילתי בחיפה וירושלים, אשר תרמו לאווירה חברתית חיובית יותר.

בחברה הישראלית, המאופיינת בגיוון תרבותי ודתי, הגישור תרם לצמצום מתחים בין מגשרים, סיפק פלטפורמה ליישוב סכסוכים בדרכים המותאמות לתרבותם של הצדדים. במגזר החרדי, למשל, הגישור שימש כאמצעי לפתרון סכסוכים תוך שמירה על כבודם של הרבנים.

הגישור הפך את מערכת המשפט לנגישה יותר לתמיכה עבור קבוצות אוכלוסייה מוחלשות, כמו עולים חדשים, תושבי פריפריה ואנשים עם מוגבלויות, באמצעות שפה ברורה ועלויות נמוכות.

הטמעת הגישור בבתי ספר בישראל נועדה לחינוך לתרבות דיאלוגית, כך במסגרת תוכניות של “גישור צעיר”, עזרה להפחית אלימות ולקדם ערכי הקשבה ושיתוף פעולה.

גישור אינו רק כלי לפתרון סכסוכים אלא גם מנגנון שמחזק את הבסיס החברתי, מטפח תרבות של הבנה וכבוד, ומקדם יחסים תקינים בקהילה ובין קבוצות שונות. תרומתו ניכרת במיוחד בחברה כמו ישראל, שבה מתחים תרבותיים ופוליטיים הם חלק מהשיח היומיומי.

מהו גישור?

גישור הוא תהליך שבו צד שלישי ניטרלי, המגשר, מסייע לצדדים מסוכסכים להגיע להסכמה משותפת. שלא כמו בהליך שיפוטי שבו צד מנצח וצד מפסיד, בגישור המטרה היא להגיע להסדר המשרת את האינטרסים של כל הצדדים, באופן שמאפשר שימור ואף שיקום היחסים ביניהם.

הגישור מבוסס על כמה עקרונות מרכזיים:

  • ניטרליות וסודיות: המגשר אינו נוקט עמדה ואינו מחויב לחשוף את הנאמר בתהליך.
  • הסכמה מרצון: הצדדים מחויבים לתהליך רק אם בחרו בכך מרצונם החופשי.
  • שיתוף פעולה: התהליך שם דגש על בניית פתרונות משותפים, ולא על הכרעה חד-צדדית.

גישור בהקשר ההיסטורי והתרבותי

לגישור שורשים עמוקים בתרבויות רבות. ביהדות, למשל, ישנה מסורת ארוכה של פתרון סכסוכים באמצעות פשרה ודיאלוג, כפי שבאה לידי ביטוי במושגים כמו “פשרה דיני” בבתי דין רבניים או בהלכות התלמוד. תהליך זה מדגיש את החשיבות של “שלום בית” ואת שמירת הכבוד ההדדי בין הצדדים.

ביהדות, מערכת פתרון הסכסוכים התמקדה בניסיון להימנע ממאבקים אלימים ולהעדיף פתרונות מוסכמים:

ערך השלום מהווה עקרון עליון ביהדות, כפי שמתבטא באמרה התלמודית: “גדול השלום” (מסכת גיטין). המטרה היא ליצור פיוס בין צדדים בסכסוך באמצעות דיאלוג, במקום להעמיק את הקונפליקט.

דמויות מפתח בתנ”ך כמו משה, אהרן ודוד המלך פעלו כ”מגשרים” במצבים של מחלוקות. אהרן הכהן, למשל, נודע כמפייס וכמי שדגל בקירוב לבבות בין אנשים.

בתי הדין הרבניים לצד הפונקציה המשפטית שלהם לאורך הדורות פעלו כגורם מגשר. דיינים רבים ראו בפיוס בין צדדים בסכסוך משימה חשובה יותר מאשר פסיקה חד-צדדית.

בקהילות יהודיות מסורתיות, התקיים מוסד של “פרנסים”, “זקני העיר” ו”תקנות הקהל”, שתפקידם היה לנהל את ענייני הקהילה ולפתור מחלוקות בין חבריה בדרכי שלום.

במקורות הלכתיים  -בתלמוד ובפוסקים נכתב רבות על חשיבות הפשרה בדין תורה. מסכת סנהדרין אומרת: “יקוו הדין את ההר – זו מידת סדום”, כלומר, העדפת הצדק המוחלט עלולה להיות אכזרית. לכן, חז”ל הדגישו את חשיבות הפשרה, אשר יוצרת פתרון הוגן ומאזנת בין הצרכים של שני הצדדים.

הרמב”ם ראה בגישור כמידת חסידות וכתב כי “אדם ישר” הוא מי שמעדיף פתרון של פשרה על פני מאבק משפטי, מתוך מטרה לשמר את השלום.

אחת הדרכים ליישב מחלוקות הייתה  נעוצה בביטוי המושג ‘מתוך בית דין’, כלומר, הוצאה של הצדדים מהליך משפטי פורמלי ל”גישור” בלתי פורמלי, מתוך מטרה ליישב את העניין בהסכמה הדדית.

הגישור לא רק שיקף עקרונות תורניים, אלא גם תרם לשימור הלכידות החברתית בקהילות יהודיות לאורך ההיסטוריה, שקיימו מערכות קהילתיות דינמיות. הקהילה היהודית פעלה כגוף מגובש שבו פתרון סכסוכים היה חלק משמירה על סדר חברתי ולכידות.

לדוגמה, השפעת ההלכה על דיני ממון: דיני הממון ביהדות עודדו פשרה כמנגנון המוביל לצדק חברתי ולא רק לצדק משפטי.

בסיכום הדברים ניתן לומר ששורשי הגישור ביהדות שזורים בעקרונות של שלום, פיוס ושמירה על לכידות קהילתית. תפיסה זו ממשיכה להשפיע על הפרקטיקות המודרניות של הגישור, במיוחד בישראל, שבה יש ניסיון לשלב בין המסורת היהודית לבין גישות עכשוויות לפתרון סכסוכים בדרכי שלום.

אם נרחיק לראות, הרי שבמזרח הרחוק, תרבות הגישור צמחה כחלק מהמסורת הקונפוציאנית, שבה פתרון מחלוקות בדרכי שלום נתפס כחובה מוסרית. גם באירופה, בתקופת ימי הביניים, היה מקובל להשתמש ב”שופטי שלום” או מגשרים לפתרון סכסוכים בקהילות המקומיות.

הגישור המודרני, כפי שהוא מוכר כיום, התפתח בארצות הברית במהלך שנות ה-60 וה-70, תחילה כסוג של פתרון בסכסוכי עבודה, ובהמשך כאמצעי ליישוב סכסוכים בתחומים מגוונים, בהם דיני משפחה, עסקים וסכסוכים קהילתיים. הצלחתו בארצות הברית סללה את הדרך לאימוץ השיטה במדינות רבות בעולם.

מערכת המשפט בישראל: רקע והצורך בגישור

בשנות ה-80, מערכת המשפט הישראלית הייתה במצב קריטי. מספר התיקים הפתוחים בערכאות השונות זינק לממדים חסרי תקדים, והזמן הממוצע להכרעת דין התארך בצורה משמעותית. לדוגמה, תיקים אזרחיים פשוטים יכלו להימשך שנתיים או יותר, ותיקים מורכבים נגררו לעיתים קרובות למעלה מעשור.

על רקע זה, התעוררו בעיות רבות:

  1. שחיקה באמון הציבור: אזרחים רבים חוו תסכול כתוצאה מהשיהוי והסרבול במערכת המשפט.
  2. עלויות גבוהות: התדיינות משפטית הפכה להליך יקר ומסורבל.
  3. מערכת עמוסה: בתי המשפט התקשו להתמודד עם זרם הולך וגובר של תיקים, והלחץ על שופטים ומזכירויות רק הלך וגבר.

במקביל, נוצר צורך הולך וגובר בפתרונות שאינם בהכרח נוקשים כמו ההכרעות המשפטיות. סכסוכים רבים יכלו להיפתר בדרכים גמישות, המתאימות יותר לאינטרסים האישיים של הצדדים. כאן עלה הגישור כחלופה מבטיחה.

לגישור התאמה ייחודית לחברה הישראלית, על כל רבדיה:

  • גיוון תרבותי: החברה הישראלית מורכבת מאוכלוסיות מגוונות, עם גישות שונות לפתרון סכסוכים. גישור מאפשר גמישות תרבותית ומתן מענה מותאם לצרכים ייחודיים של כל מגזר.
  • מסורת יהודית: כפי שהוזכר, רעיונות הפשרה והשלום מושרשים עמוק במסורת היהודית. גישור מהווה מעין חידוש עכשווי לרעיונות אלו.
  • תמיכה חברתית ומשפטית: הנהגת בתי המשפט בישראל זיהתה את היתרונות של גישור והחלה לשלב אותו במערך השיפוטי, תחילה כניסוי ולאחר מכן ככלי מובנה.

על אף שהגישור נכנס לישראל בתחילת שנות ה-90 ככלי ניסיוני, הצלחתו ניכרה כבר בשנים הראשונות. תיקים שנפתרו בגישור הראו נתונים מעודדים:

  • זמן פתרון קצר יותר.
  • שביעות רצון גבוהה מצד הצדדים המעורבים.
  • הפחתת העומס על המערכת המשפטית.

לדוגמה, בשנת 1995, מקרה של סכסוך שכנים באזור המרכז, שכלל מחלוקות על גבול משותף, נפתר תוך שבועות ספורים באמצעות גישור. הצדדים הגיעו להסכמות ששיפרו את יחסיהם, דבר שלא היה אפשרי בהליך משפטי מסורתי.

 

יעדי המאמר

מאמר זה עוסק בניתוח מפורט של כניסת הגישור לישראל והתפתחותו לאורך השנים. אנו נסקור את שלבי ההקמה, החקיקה, ההתפתחויות המרכזיות בתחום, ונדון בהשפעת הגישור על החברה הישראלית. בנוסף, נציג דוגמאות מהפסיקה ומהספרות המקצועית, ונבחן את האתגרים וההזדמנויות העתידיות.

סיכום ההקדמה

הגישור בישראל לא היה רק פתרון לבעיה מערכתית, אלא חלק ממגמה עולמית ותרבותית לפתרון סכסוכים בדרכי שלום. עם הזמן, הוא התגבש לכדי תחום מקצועי המשלב עקרונות משפטיים, חברתיים ותרבותיים. הפרקים הבאים יעמיקו בהיסטוריה ובהתפתחות של תחום זה, תוך שימת דגש על החקיקה, הפרקטיקות המובילות, והאישים שעמדו מאחורי המהפכה.

חלק א': הרקע להטמעת הגישור בישראל

1. גישור בעולם – סקירה היסטורית

תהליך הגישור, כפי שהוא מוכר כיום, מבוסס על עקרונות עתיקים של פתרון סכסוכים בדרכי שלום. בתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה, הגישור שימש כדרך לגשר בין צדדים במחלוקת מבלי להזדקק למנגנונים משפטיים פורמליים.

גישור בתרבות היהודית

במסורת היהודית, ערך הפשרה היה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט. ערך הפשרה נחשב לעיקרון מרכזי היישוב סכסוכים ומשולב במסורת ההלכתית. כבר בתלמוד מוזכר המושג “פשרה דיני”, שמטרתו ליישב סכסוכים באופן שמיטיב עם כל הצדדים. הפשרה נתפסה כמעשה של “שלום בית”, שבו ישנה עדיפות לשלום חברתי על פני דיוק משפטי מחמיר. דוגמאות לכך ניתן למצוא בהלכות בתי הדין הרבניים, שבהם נהגו לפתור סכסוכים במידה רבה של גמישות, תוך התחשבות בצרכי הקהילה.

 

גישור בתרבות הסינית

במזרח הרחוק, תרבות הגישור הייתה מושרשת היטב בתפיסות הפילוסופיות של הקונפוציאניזם, שהדגישו את חשיבות ההרמוניה החברתית. בסין, המגשרים פעלו כמתווכים שניסו לגשר בין צדדים מבלי להחריף את הקונפליקט. עקרונות אלו השפיעו על גישות מודרניות לפתרון סכסוכים.

גישור בתרבות המערבית

הגישור במתכונתו המודרנית התפתח בארצות הברית בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, תחילה כתגובה לסכסוכי עבודה תעשייתיים. העובדים והמעסיקים פנו למגשרים כדי למנוע שביתות ממושכות ולשמר את יחסי העבודה. הצלחת הגישור בתחומים אלו הובילה להרחבתו לתחומים אחרים, כמו דיני משפחה, סכסוכים אזרחיים ואפילו עניינים פליליים מסוימים.

2. מערכת המשפט בישראל בשנות ה-80 וה-90

בשנות ה-80 וה-90, מערכת המשפט הישראלית ניצבה בפני משבר משמעותי של עומס עבודה. מספר התיקים שנכנסו לבתי המשפט עלה בקצב חסר תקדים, ולא היה מענה מספק מבחינת משאבים או כוח אדם. הדבר הוביל לעיכובים ממושכים, שחיקה במערכת השיפוטית, ותסכול הולך וגובר בקרב האזרחים.

המצב הקיים במערכת המשפט

  1. עומס כבד על בתי המשפט:
    • בתי המשפט האזרחיים, בעיקר בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט לענייני משפחה, התמודדו עם כמות תיקים עצומה.
    • הזמן הממוצע להכרעה בתיקים אזרחיים פשוטים עמד על שנתיים או יותר, בעוד שתיקים מורכבים התארכו לעשור ואף יותר.
  2. שביעות רצון נמוכה של הציבור:
    • אזרחים רבים חשו כי מערכת המשפט אינה נגישה להם. העלויות הגבוהות של ייצוג משפטי, לצד משך הזמן הארוך של ההליכים, יצרו תחושת ניכור וחוסר אמון במערכת.
  3. חוסר התאמה תרבותית:
    • שיטות משפטיות פורמליות לעיתים לא התאימו לחברה הישראלית, המורכבת ממגזרים מגוונים (כגון חילונים, דתיים, ערבים, עולים חדשים ועוד). המערכת לא הצליחה תמיד להציע פתרונות מותאמים.

דוח ועדת אור

בשנת 1991, דוח ועדת אור (שעסק בייעול מערכת המשפט) זיהה את עומס התיקים כאחת הבעיות המרכזיות במערכת. אחת מההמלצות המרכזיות של הדוח הייתה פיתוח שיטות חלופיות ליישוב סכסוכים (ADR – Alternative Dispute Resolution), כאשר הגישור הוזכר ככלי מוביל.

  1. יתרונות הגישור בהקשר הישראלי

מענה לעומס במערכת המשפט

גישור הציע פתרון פרקטי לבעיה של עומס העבודה במערכת המשפט. מכיוון שהגישור נערך מחוץ לאולמות בתי המשפט, הוא אפשר להקל על העומס המערכתי ולפנות זמן שיפוטי לתיקים דחופים ומורכבים יותר. הגישור בישראל התפתח מתוך צורך ברור להפחתת העומס במערכת המשפט תוך שימת דגש על מציאת פתרון יעיל ואפקטיבי לסכסוך.

עלות נמוכה וזמן קצר

הליך הגישור היה זול ומהיר יותר בהשוואה להליכים משפטיים מסורתיים. הדבר היווה יתרון משמעותי לאזרחים ממעמד הביניים ומטה, שלא יכלו להרשות לעצמם הליכים משפטיים יקרים.

פתרונות מותאמים אישית

אחד היתרונות המרכזיים של הגישור הוא הגמישות שלו. בגישור, הצדדים יכולים להגיע לפתרונות יצירתיים ומותאמים אישית, שאינם מוגבלים על ידי פרוצדורות משפטיות נוקשות.

הרמוניה חברתית

גישור תרם לשמירה על יחסים תקינים בין הצדדים, במיוחד בסכסוכים בתוך הקהילה, במשפחה או בין שכנים. בניגוד להליך משפטי שעלול להחריף את הקונפליקט, הגישור ביקש למצוא פתרון המיטיב עם כל המעורבים.

  1. הצורך החברתי בגישור

מעבר ליתרונות המעשיים, הגישור התאים לערכים החברתיים והתרבותיים בישראל:

 

  1. רקע יהודי של פשרה ושלום בית:
    • כפי שהוזכר, במסורת היהודית יש ערך גבוה לפתרון סכסוכים בדרכי שלום. רעיון הגישור הולם את הערכים היהודיים של שמירה על כבוד הדדי ומניעת מחלוקות.
  2. גיוון תרבותי בישראל:
    • החברה הישראלית, המורכבת מקבוצות אתניות ודתיות שונות, זקוקה לכלים גמישים ליישוב סכסוכים. גישור, שמתאפשר להתאים את ההליך לצרכים הייחודיים של הצדדים, סיפק מענה מיטבי למורכבות זו.
  3. צורך חברתי בדיאלוג:
    • הגישור נתפס כמעין כלי לחיזוק תרבות הדיאלוג בחברה הישראלית, שבה הקונפליקטים יכולים לעיתים להיות טעונים רגשית או פוליטית.
  1. גישור בעולם העבודה בישראל

בעשור שקדם לכניסת הגישור הרשמית למערכת המשפט, נעשה בו שימוש ראשוני בסכסוכי עבודה. מגשרים מקצועיים, בדרך כלל עורכי דין או פסיכולוגים, פעלו כמתווכים בין ארגוני עובדים למעסיקים במטרה למנוע שביתות ממושכות. גישת “תן וקח” בהליך הגישור התבררה כיעילה מאוד, ובמקרים רבים הצדדים הצליחו להגיע להסדרים שתרמו לשימור יחסי עבודה תקינים.



סיכום פרק הרקע

הרקע להטמעת הגישור בישראל כלל שילוב של גורמים מערכתיים, חברתיים ותרבותיים. מערכת המשפט הישראלית, שעמדה בפני אתגרים עצומים, חיפשה חלופות אפקטיביות וידידותיות יותר לאזרח. הגישור, שהשתלב עם ערכים יהודיים מסורתיים וגישה גמישה למגוון תרבותי, הציע פתרון מיטבי. התשתית שהונחה בשנות ה-80 וה-90 הפכה לבסיס עליו נבנה התחום בשנים שלאחר מכן.

חלק ב': הכניסה הרשמית של הגישור לישראל

1. הרקע המשפטי: מבט על מערכת המשפט טרם הכנסת הגישור

כאמור, בשנות ה-80 וה-90, מערכת המשפט בישראל עמדה בפני עומס עצום של תיקים. המערכת, שהתבססה בעיקר על הליכים משפטיים מסורתיים, נתקלה באתגרים מבניים ומערכתיים. משברים אלו הובילו לחיפוש פתרונות חדשניים, והגישור החל להתגבש כאלטרנטיבה ראויה.

היקף העומס

בשנת 1989, למשל, נרשם שיא בכמות התיקים הפתוחים בבתי המשפט המחוזיים. כתוצאה מכך, אזרחים נאלצו להמתין חודשים רבים, ולעיתים שנים, להכרעה בתיקים פשוטים יחסית. עומס זה גרם לשחיקה לא רק בקרב הציבור, אלא גם בקרב השופטים עצמם.

 

מגבלות המערכת

בתי המשפט לא היו ערוכים להתמודד עם ריבוי התיקים, והמערכת המשפטית נותרה ללא מענה מספק. ההליכים הפורמליים היו איטיים, יקרים, ולעיתים קרובות פגעו בקשרי הצדדים, במיוחד במקרים רגישים כגון סכסוכי משפחה ועסקים.

ועדות לבחינת עומס המערכת

במהלך שנות ה-80 וה-90, מספר ועדות חקרו את יעילות מערכת המשפט. דוח ועדת אור (1991) הדגיש את הצורך במציאת פתרונות מחוץ למערכת הפורמלית, ובכלל זה, חלופות כמו בוררות וגישור. הדוח קרא ליישום מנגנונים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים (ADR).

2. החקיקה המכוננת של הגישור בישראל

חוק בתי המשפט (תיקון מס’ 15), תשנ”ב-1992

השלב הראשון בהכנסת הגישור לישראל היה חקיקת חוק בתי המשפט (תיקון מס’ 15), תשנ”ב-1992. החוק הוסיף את סעיף 79א לחוק בתי המשפט, והיווה את הבסיס המשפטי להפעלת הגישור במערכת המשפט.

עיקרי סעיף 79א:

  1. פשרה כהליך מוסדר: בית המשפט רשאי לפסוק לפשרה בהסכמת הצדדים.
  2. שימוש בגישור: החוק איפשר להפנות תיקים להליך גישור רשמי תוך שמירה על הסודיות.
  3. הכרעה גמישה: לצדדים ניתנה אפשרות להסכים על פשרה מבלי להיות כבולים להכרעה שיפוטית מסורתית.

השפעת החוק:

  • החוק סימן שינוי בתפיסת מערכת המשפט כלפי פתרון סכסוכים.
  • הוא היווה בסיס חוקי להפניית תיקים לגישור, והבטיח את הלגיטימציה המשפטית של ההליך.

תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ”ג-1993

בשנת 1993 נחקקו תקנות בתי המשפט (גישור), שנועדו להסדיר את תהליך הגישור מבחינה פרוצדורלית ולהגדיר את תפקיד המגשר.

עיקרי התקנות:

  1. הגדרת הגישור: התקנות הגדירו את הגישור כהליך בלתי פורמלי, שבו מגשר מסייע לצדדים להגיע להסדר.
  2. תפקיד המגשר
    • שמירה על ניטרליות.
    • יצירת סביבה תומכת ומכוונת לפתרון יצירתי.
    • שמירה על סודיות המידע שנחשף בהליך.
  3. חובת ההסכמה: התקנות הבהירו שהליך הגישור מבוסס על הסכמת שני הצדדים.
  4. הפסקת ההליך: במידה ואחד הצדדים ביקש להפסיק את הגישור, ההליך היה חייב להיפסק.

 

תרומת התקנות:

  • התקנות אפשרו למערכת המשפט להפנות תיקים בצורה מובנית להליכי גישור.
  • הן יצרו מסגרת פורמלית שסייעה להטמעת ההליך בקרב שופטים ועורכי דין.

3. יישום ניסיוני: פיילוטים בגישור

עם חקיקת החוק והתקנות, החלה מערכת המשפט ביישום פיילוטים ראשוניים. מטרת הפיילוטים הייתה לבחון את היעילות של הגישור כהליך חלופי וללמוד על האתגרים הכרוכים בו.

 

תחומים מרכזיים לפיילוט

  1. גישור בסכסוכים אזרחיים
    • תיקים פשוטים, כגון תביעות נזיקין קטנות, הופנו להליך גישור.
    • לדוגמה, סכסוך בין שכן למנהל ועד בית על תשלום דמי ועד נפתר לאחר מפגש גישור אחד בלבד.
  2. גישור במשפחה
    • חלק מהפיילוטים התמקדו בסכסוכי גירושין, תוך התמקדות בטובת הילדים ושימור יחסים הוגנים בין ההורים.
    •  

תוצאות ראשוניות

  • הצלחת הפיילוטים הייתה מרשימה: למעלה מ-70% מהתיקים שהופנו לגישור הסתיימו בהסכמות.
  • הצדדים הביעו שביעות רצון גבוהה מההליך, במיוחד בשל המהירות והעלויות הנמוכות יחסית.
  • מערכת המשפט זכתה להקלה משמעותית בעומס התיקים.

4. הקמת המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים

בשנת 1999, הנהלת בתי המשפט יזמה את הקמת המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים, במטרה להעמיק את הטמעת הגישור בישראל ולספק תשתית מוסדית מתקדמת להליך זה.

מטרות המרכז:

  1. הכשרת מגשרים
    • המרכז פיתח קורסים והסמכות מקצועיות למגשרים.
    • הוקמו תכניות מיוחדות למגשרים המתמחים בתחומים מסוימים, כמו דיני משפחה או סכסוכים עסקיים.
  2. מנגנון הפניית תיקים
    • הוגדרו קריטריונים ברורים לבחירת תיקים מתאימים לגישור.
    • הוקם צוות אדמיניסטרטיבי שתיאם בין בתי המשפט למגשרים.
  3. קידום מודעות ציבורית
    • המרכז ארגן כנסים, הרצאות וימי עיון בנושא גישור.
    • הופצו חוברות וסרטונים שהסבירו לציבור את יתרונות ההליך.

תוצאות פעילות המרכז:

  • בשנת פעילותו הראשונה, המרכז הפנה מאות תיקים לגישור, בהם תיקים משפחתיים, אזרחיים ועסקיים.
  • רמת שביעות הרצון של הצדדים הייתה גבוהה במיוחד, ועורכי הדין שהשתתפו בהליך ציינו את היתרונות המובהקים של הגישור על פני הליכים שיפוטיים.

5. גישור קהילתי: התפתחות מקבילה

במקביל ליוזמות המערכת המשפטית, התפתח תחום הגישור הקהילתי. מרכזים קהילתיים לגישור, כמו אלה שהוקמו בחיפה ובירושלים, התמקדו בסכסוכים בין שכנים, בסכסוכים בתוך קהילות ובנושאים קהילתיים נוספים.

גישור בקהילה הוא תהליך ייחודי המאפשר יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט תוך שמירה על כבודם של כל הצדדים המעורבים ומתוך מטרה לקדם הבנה ושותפות בקהילה. התהליך, המנוהל בידי מגשר ניטרלי, מתמקד במציאת פתרונות מוסכמים, אשר יוכלו לשפר את הדינמיקה החברתית ולהפחית מתחים.

אחד מהיתרונות המרכזיים של גישור בקהילה הוא ההקלה על מערכת המשפט, שבפניה מובאות תביעות רבות בשל סכסוכים קטנים יחסית. גישור מאפשר לפנות את המערכת המוסדית ולספק פתרון אפקטיבי ומהיר יותר לצדדים, דבר שמקטין את הצורך בפתרונות משפטיים ארוכים ויקרים. הליך זה מתאים במיוחד לסכסוכים הקשורים למערכת יחסים ארוכת טווח או למקרים שבהם צדדים רוצים לשמור על קשרים טובים לאחר הסכסוך.

בניגוד להליך המשפטי, הגישור מבוסס על עקרון הדיאלוג – המגשר יוזם דיון פתוח ומעודד את הצדדים לשתף את נקודות המבט שלהם. בשלב הראשון של התהליך, כל צד מתאר את תחושותיו ואת נקודת המבט שלו. לאחר מכן, מתקיים דיון בפתרונות אפשריים, כאשר המגשר מסייע לצדדים לזהות את האינטרסים העומדים בבסיס הסכסוך ולהגיע להסכמות משותפות.

במהלך השנים, התברר כי לגישור בקהילה יש ערך מוסף גם במניעת סכסוכים עתידיים, שכן הוא מלמד את הצדדים כלים לניהול קונפליקטים באופן מכבד ומכיל. המגשר מסייע בפיתוח מיומנויות תקשורת אשר יאפשרו לצדדים לפתור סכסוכים בעתיד באופן עצמאי ויעיל יותר.

יתרון נוסף של גישור בקהילה הוא היכולת להתאים את הפתרון לצרכים הייחודיים של הצדדים המעורבים, במקום פתרונות סטנדרטיים המוכתבים על ידי בית המשפט. לדוגמה, במקרים של סכסוכי שכנים, גישור יכול לכלול פתרונות כמו התחייבויות משותפות לאי-הפרעה, או בניית תקשורת ישירה ובלתי אמצעית כדי להקל על ההבנה ההדדית.

היתרונות של הליך הגישור בקהילה, הכוללים חסכון בזמן ובעלויות, שמירה על קשרים טובים ופיתוח מיומנויות חברתיות, הופכים אותו לכלי חיוני לחברה שמבקשת לשמור על יציבות ואחדות. בימינו, כאשר הקונפליקטים בקהילה מתגברים בשל המגוון התרבותי והאידיאולוגי, הגישור מספק אפשרות לפתרון סכסוכים המתבססת על ערכים של הבנה, שיתוף פעולה והכלה.

לסיכום, גישור בקהילה הוא תהליך בעל ערך רב המאפשר לצדדים להגיע להסכמות במינימום נזק ומקסימום תועלת. ככל שהתהליך יתפתח ויקבל הכרה נרחבת יותר, הוא יהווה אמצעי חיוני לבניית חברה מתפקדת ובריאה המסתמכת על פתרונות דיאלוגיים ומכילים.

מקרה בולט: מרכז הגישור הקהילתי בחיפה

מרכז זה, שהוקם בשנת 1995, פעל לקדם הליכי גישור מהירים וזולים בסכסוכים שכונתיים, כגון מחלוקות על חנייה או רעש. המרכז הצליח לפתור מאות סכסוכים מדי שנה, והיווה מודל להקמת מרכזים דומים בערים נוספות.

סיכום הפרק

הכניסה הרשמית של הגישור לישראל הייתה מהלך שיטתי ומחושב, שהתבסס על חקיקה מתקדמת, פיילוטים מוצלחים והקמת תשתיות מוסדיות. מערכת המשפט אימצה את הגישור ככלי מרכזי להפחתת עומסים ולשיפור השירות לאזרח, בעוד שהגישור הקהילתי והמודעות הציבורית להליך תרמו להעמקת השפעתו בחברה הישראלית.

חלק ג': שלבים בהתפתחות הגישור בישראל

1. שנות ה-90: הנחת התשתית

התחלה זהירה במערכת המשפט

עם חקיקת חוק בתי המשפט (תיקון מס’ 15) ותקנות הגישור בשנת 1993, החל הליך הגישור בישראל כשלב ניסיוני בתוך מערכת המשפט. בשלב זה, גישור נתפס כהליך חדשני ולא מוכר, מה שדרש הסברה נרחבת מצד הנהלת בתי המשפט ואנשי מקצוע.

בבתי המשפט המחוזיים והשלום בתל אביב, חיפה ובאר שבע, הוחלט על פיילוטים שבהם יופנו תיקים אזרחיים פשוטים להליכי גישור. דוגמאות לתיקים שהופנו כוללות:

  • סכסוכי שכנים על שימוש ברכוש משותף.
  • מחלוקות כספיות בין שותפים עסקיים קטנים.
  • תביעות נזיקין בסכומים נמוכים.

תגובת המערכת והציבור

בתחילת הדרך, עורכי דין רבים הביעו סקפטיות כלפי הגישור. היו שטענו כי ההליך אינו מקצועי מספיק או שאינו מתאים למערכת הישראלית המורכבת. עם זאת, ההצלחות הראשוניות בפיילוטים, שבהם למעלה מ-70% מהתיקים הסתיימו בהסכמות, החלו לשנות את תפיסת הציבור והמערכת.

מרכזי גישור ראשוניים

במקביל לניסויים בבתי המשפט, החלו להיפתח מרכזי גישור עצמאיים. אחד המרכזים הראשונים היה מרכז הגישור הקהילתי בחיפה (1995), שהתמקד בסכסוכים שכונתיים. המרכז שירת תושבים שפנו אליו ישירות, ובכך תרם ליצירת מודעות ציבורית להליך הגישור.

2. שנות ה-2000: צמיחה והתרחבות

א. הקמת המרכז הארצי לגישור

בשנת 1999, הקימה הנהלת בתי המשפט את המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים. זה היה צעד משמעותי שהפך את הגישור לחלק אינטגרלי ממערכת המשפט. המרכז נועד לקדם את הגישור בשלושה תחומים עיקריים:

  1. הכשרת מגשרים:
    • המרכז החל להפעיל קורסים מקצועיים למגשרים, שהתמקדו בטכניקות מתקדמות ובפיתוח מיומנויות גישור.
    • הוקמו תכניות ייעודיות למגשרים בתחומים כמו משפחה, עסקים, וקהילות.
  2. מערכת הפניית תיקים:
    • נבנו מנגנונים מסודרים לבחירת תיקים מתאימים לגישור. בתי המשפט החלו להפעיל “יחידות גישור” שעבדו בשיתוף פעולה עם המגשרים.
    • ההפניות כללו בעיקר תיקים אזרחיים, תביעות קטנות, ותיקים משפחתיים.
  3. הגברת המודעות הציבורית:
    • המרכז פעל להנגיש מידע על גישור לציבור באמצעות פרסום חוברות, סרטונים, והסברה באירועים ציבוריים.

ב. התמקצעות התחום

במהלך שנות ה-2000, הגישור בישראל עבר תהליך של התמקצעות מואצת:

  • מספר המגשרים המוסמכים גדל משמעותית, כולל עורכי דין, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ובעלי מקצועות נוספים.
  • נוצרו ארגונים מקצועיים למגשרים, כגון ארגון המגשרים בישראל, שסיפקו תמיכה מקצועית והכשרות מתקדמות לחבריהם.
  • התקיימו כנסים וימי עיון שבהם הוצגו מקרים בולטים והתקיימו דיונים על פיתוח התחום.

3. העשור האחרון: דיגיטציה וחדשנות

א. גישור מקוון

עם התקדמות הטכנולוגיה, החל שימוש בפלטפורמות מקוונות לגישור. מגפת הקורונה בשנת 2020 האיצה את התהליך, והליכי גישור רבים התקיימו דרך פלטפורמות וידאו כמו Zoom. הדבר הפך את הגישור לנגיש גם לצדדים המתגוררים באזורים מרוחקים או לסכסוכים בינלאומיים.

 

יתרונות הגישור המקוון:

  • זמינות גבוהה יותר של מגשרים.
  • עלויות נמוכות יותר, במיוחד בהיעדר צורך בפגישות פיזיות.
  • חיסכון בזמן ותיאום קל יותר בין הצדדים.

ב. שילוב טכנולוגיה בניהול הגישור

תוכנות ייעודיות החלו לשמש לניהול הליכי גישור, כולל מעקב אחר פגישות, תיעוד רעיונות לפתרונות, וניהול סודיות. מערכות אלו סייעו להפוך את הגישור ליעיל ומובנה יותר.

ג. התרחבות לתחומים נוספים

  1. גישור בסכסוכים סביבתיים:
    • קהילות בישראל החלו להשתמש בגישור לפתרון מחלוקות סביבתיות, כמו סכסוכים על שטחים פתוחים או נושאי זיהום.
  1. גישור פוליטי:
    • ניסיונות ראשוניים לגישור במחלוקות פוליטיות בתוך קהילות, בעיקר במצבים של מחלוקות בין מגזרים שונים.

דוגמה: גישור בינלאומי

בתיק סחר בינלאומי בשנת 2018, שני צדדים (חברה ישראלית וחברה גרמנית) הצליחו להגיע להסכמות בגישור מקוון, ללא צורך בניהול ההליך בבתי משפט זרים.

סיכום הפרק

תהליך התפתחות הגישור בישראל עבר שלבים ברורים של צמיחה, התמקצעות וחדשנות. בעוד שבשנות ה-90 היה מדובר בתהליך ניסיוני שהתמקד בתיקים אזרחיים פשוטים, עם השנים הגישור הפך לכלי רב-תחומי שהשפיע על תחומים רבים, מהמשפחה ועד העסקים. ההתקדמות בעשור האחרון, עם שילוב הטכנולוגיה והגישה המקוונת, מבטיחה שגישור ימשיך להיות אחד הכלים המרכזיים לפתרון סכסוכים בחברה הישראלית.

חלק ד': אישים מרכזיים בעיצוב תחום הגישור בישראל*

גישור בישראל, כמו כל תהליך חברתי או משפטי חדש, לא היה מצליח להתבסס ללא תרומתם של אנשי מקצוע, אנשי אקדמיה, ופעילים חברתיים שהובילו את התחום. במאמר זה נעמיק באישים המרכזיים שהשפיעו על עיצוב תחום הגישור בישראל, נדון בפועלם וננתח את השפעתם על התפתחות התחום.

  • רשימת האישים שתרמו להתפתחות הגישור בארץ הינה ארוכה מאוד, והמשכה נמצא בסוף המאמר ולהדגיש שבשום פנים ואופן אין זו רשימה סגורה.

 

ראש וראשון:

פרופ’ אהרון ברק (נשיא בית המשפט העליון לשעבר):

תרומה עקרונית לגישור

הוביל תפיסה שיפוטית תומכת בגישור כאמצעי יישוב סכסוכים

עודד את השימוש בגישור כחלופה להליכים משפטיים

תרם להטמעת תרבות הגישור במערכת המשפטית הישראלית

חקיקה ופסיקה

דרך פסיקותיו עודד שימוש בהליכי גישור

סייע בעיצוב התשתית המשפטית לגישור בישראל.

 

השופט מאיר שמגר ז”ל -אז נשיא העליון שעקב  אחרי נושא הגישור בארה”ב ביקש לבדוק אם השיטה מתאימה גם לישראל. הוא הטיל את המשימה על שופט העליון יעקב מלץ אשר ארגן סיור לימודי לשופטים- לשופטי העליוןבבתי המשפט , בכמה מדינות בארה”ב  כדי ללמוד את הנושא ביסודיות.

 עם שוב המשלחת לישראל כתב השופט מלץ דו”ח ובו המלצה לאמץ את רעיון הגישור לישראל.

תחילה כפיילוט שאם יצליח -יהפוך לדרך קבע.

 פרופ’ אהרון ברק עם מינויו כנשיא העליון, אימץ את הדו”ח והחל ביישומו  -כפי שהתפתח עד היום הזה.

עו”ד ביני בר לב – חלוץ הגישור המעשי

עו”ד ביני בר לב נחשב לאחד מחלוצי הגישור בישראל. הוא החל לעסוק בגישור כבר בשנות ה-90, בתקופה שבה המושג “גישור” היה עדיין בגדר חידוש עבור מערכת המשפט. בר לב היה בין הראשונים שהבינו את הפוטנציאל של הגישור ככלי לשיפור מערכת המשפט ולהנגשת פתרונות לסכסוכים לקהל הרחב.

פועלו המרכזי:

  • הקמת “גישור ישראל”: עו”ד בר לב ייסד את אחד הארגונים המובילים בתחום, “גישור ישראל”, שמטרתו להנחיל את עקרונות הגישור לכלל המגזרים במשק ובחברה הישראלית. הארגון מספק שירותי גישור מקצועיים, כולל בתחומים עסקיים ומשפחתיים.
  • הכשרת מגשרים: בר לב היה אחד ממובילי ההכשרות הראשונות למגשרים בישראל, ושילב בהן דגש על פרקטיקה מעשית לצד הבנה תיאורטית של התחום.
  • שירותי גישור מורכבים: בר לב שימש כמגשר במקרים מורכבים, כמו סכסוכים עסקיים רחבי היקף וסכסוכים בין רשויות מקומיות.

תרומתו להתפתחות התחום:

  • עו”ד בר לב הצליח לשכנע שופטים ועורכי דין רבים להאמין בגישור כאלטרנטיבה מעשית ואפקטיבית, מה שהוביל לשילובו של הגישור במערכת המשפט הישראלית.
  • הוא תרם ליצירת סטנדרטים מקצועיים בתחום, כולל נהלים אתיים ופרקטיקות מומלצות לגישור.

פרופ’ מיכל אלברשטין – אדריכלית התיאוריה של הגישור בישראל

פרופ’ מיכל אלברשטין, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, היא אחת מהאקדמאיות המובילות שהשפיעו על תחום הגישור בישראל. מחקריה וספריה הפכו למקורות ידע בסיסיים עבור מגשרים, סטודנטים למשפטים, ועורכי דין.

פרופ’ אלברשטיין היא חוקרת בעלת שם עולמי בתחום הגישור, אשר פיתחה מודלים אקדמיים והכשרות מקצועיות בתחום. תרומתה ניכרת בעיקר במישור האקדמי, שם היא ייסדה תוכניות לימוד במוסדות מובילים והכשירה מאות מגשרים בישראל.

פועלה המרכזי:

  • כתיבת הספר “תורת הגישור”: ספר זה הפך לטקסט יסוד בתחום הגישור בישראל. הספר עוסק במודלים שונים של גישור, בגישות תאורטיות ובשיטות פרקטיות לניהול התהליך. אלברשטין מסבירה כיצד הגישור יכול לשמש ככלי לבניית גשרים בין צדדים מסוכסכים ולהפחתת קונפליקטים.
  • מחקר אקדמי: מחקריה עוסקים בהיבטים שונים של הגישור, כולל שאלות של צדק, אתיקה, ושילוב הגישור בחברה רב-תרבותית כמו ישראל.
  • ייעוץ למערכת המשפט: אלברשטין פעלה כיועצת למשרדי ממשלה, כולל משרד המשפטים, בנוגע לעיצוב מדיניות גישור והטמעת ההליך במערכת המשפט.

תרומתה להתפתחות התחום:

  • ד”ר אלברשטין הצליחה לגשר בין עולם האקדמיה לעולם המעשה, בכך שהביאה תובנות מחקריות שהעשירו את הידע של מגשרים ושופטים.
  • היא הפכה לדמות מפתח בקידום ההבנה של גישור כתחום רחב הרבה מעבר לפתרון סכסוכים, תוך דגש על השפעותיו החברתיות והתרבותיות.

עו”ד גילה חורב – חלוצת הגישור הקהילתי

עו”ד גילה חורב הייתה אחת המובילות בתחום הגישור הקהילתי בישראל. בעבודתה היא חיברה בין תחום המשפט לפעילות חברתית, מתוך מטרה להפוך את הגישור לנגיש גם לאוכלוסיות מוחלשות ולמגזרים מגוונים.

פועלה המרכזי:

  • הקמת מרכזי גישור קהילתיים: חורב הייתה מעורבת בהקמת מרכזי גישור בערים כמו חיפה, ירושלים ותל אביב. המרכזים התמקדו בסכסוכים שכונתיים, כמו סכסוכי שכנים, רעש, ומחלוקות על שטחים משותפים.
  • עבודה עם מגזרים מגוונים: חורב פעלה להבאת הגישור לקהילות ערביות, חרדיות ועולים חדשים, תוך התאמת התהליך לצרכים התרבותיים והחברתיים של כל קהילה.
  • חינוך והסברה: היא הייתה אחראית להפקת חומרי הדרכה וסדנאות שהסבירו לציבור את יתרונות הגישור וחשיבותו.

תרומתה להתפתחות התחום:

  • חורב הצליחה להפוך את הגישור הקהילתי לחלק בלתי נפרד מהתשתית החברתית בערים מסוימות בישראל.
  • היא תרמה לשיפור היחסים בין מגזרים שונים, תוך הדגשת החשיבות של פתרון סכסוכים בדרכי שלום בתוך הקהילה.

פרופ’ מיכל אלברשטין – אדריכלית התיאוריה של הגישור בישראל

פרופ’ מיכל אלברשטין, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, היא אחת מהאקדמאיות המובילות שהשפיעו על תחום הגישור בישראל. מחקריה וספריה הפכו למקורות ידע בסיסיים עבור מגשרים, סטודנטים למשפטים, ועורכי דין.

פרופ’ אלברשטיין היא חוקרת בעלת שם עולמי בתחום הגישור, אשר פיתחה מודלים אקדמיים והכשרות מקצועיות בתחום. תרומתה ניכרת בעיקר במישור האקדמי, שם היא ייסדה תוכניות לימוד במוסדות מובילים והכשירה מאות מגשרים בישראל.

פועלה המרכזי:

  • כתיבת הספר “תורת הגישור”: ספר זה הפך לטקסט יסוד בתחום הגישור בישראל. הספר עוסק במודלים שונים של גישור, בגישות תאורטיות ובשיטות פרקטיות לניהול התהליך. אלברשטין מסבירה כיצד הגישור יכול לשמש ככלי לבניית גשרים בין צדדים מסוכסכים ולהפחתת קונפליקטים.
  • מחקר אקדמי: מחקריה עוסקים בהיבטים שונים של הגישור, כולל שאלות של צדק, אתיקה, ושילוב הגישור בחברה רב-תרבותית כמו ישראל.
  • ייעוץ למערכת המשפט: אלברשטין פעלה כיועצת למשרדי ממשלה, כולל משרד המשפטים, בנוגע לעיצוב מדיניות גישור והטמעת ההליך במערכת המשפט.

תרומתה להתפתחות התחום:

  • ד”ר אלברשטין הצליחה לגשר בין עולם האקדמיה לעולם המעשה, בכך שהביאה תובנות מחקריות שהעשירו את הידע של מגשרים ושופטים.
  • היא הפכה לדמות מפתח בקידום ההבנה של גישור כתחום רחב הרבה מעבר לפתרון סכסוכים, תוך דגש על השפעותיו החברתיות והתרבותיות.

השופטת (בדימוס) מיכל רובינשטיין – תומכת הגישור במערכת המשפט

השופטת מיכל רובינשטיין, שכיהנה בבית המשפט לענייני משפחה, הייתה אחת מהשופטות הראשונות שקידמו את הגישור בתוך מערכת המשפט. היא זיהתה את היתרונות של ההליך, במיוחד בסכסוכי משפחה, ופעלה לעודד עורכי דין ומשפחות לנסות את הגישור לפני פנייה להכרעה משפטית.

פועלה המרכזי:

  • קידום גישור במשפחה: רובינשטיין עודדה הפניית תיקים משפחתיים לגישור מתוך אמונה שטובת הילדים חייבת להיות בעדיפות עליונה, והליך גישור מגן על הילדים ממאבקים משפטיים.
  • קורסים לשופטים: היא הייתה מעורבת בארגון השתלמויות לשופטים בנושא גישור, במטרה להרחיב את הידע שלהם ולהדגיש את חשיבות הגישור במערכת המשפט.

תרומתה להתפתחות התחום:

  • השופטת רובינשטיין הובילה מהלך שבו הגישור הפך לחלק אינטגרלי מהטיפול בתיקים משפחתיים במערכת המשפט.
  • היא פעלה לשנות את התפיסה בקרב שופטים, עורכי דין וצדדים מעורבים לגבי גישור ככלי אפקטיבי.

ד”ר עליזה שפלר – חלוצה בתחום הגישור הארגוני

ד”ר עליזה שפלר, מומחית לניהול סכסוכים בארגונים, תרמה רבות לפיתוח תחום הגישור הארגוני בישראל. שפלר עבדה עם חברות עסקיות, רשויות מקומיות, ומוסדות ציבוריים כדי לשלב את הגישור ככלי לפתרון קונפליקטים פנים-ארגוניים.

פועלה המרכזי:

  • גישור בארגונים: שפלר פיתחה שיטות ייחודיות לניהול סכסוכים בתוך צוותים ארגוניים, תוך דגש על שימור יחסי עבודה תקינים.
  • הדרכת מנהלים: היא הכשירה מנהלים לשמש כמתווכים פנימיים בארגונים, ובכך הפחיתה את הצורך במעורבות חיצונית.
  • פיתוח מודלים חדשניים: שפלר פיתחה מודלים שמותאמים לארגונים גדולים, כולל חברות היי-טק וגופים ממשלתיים.

תרומתה להתפתחות התחום:

  • ד”ר שפלר הרחיבה את גבולות הגישור בישראל לתחום הארגוני, ובכך סייעה לבסס אותו ככלי ניהולי מהמעלה הראשונה.

ד”ר אוריאל פרוקצ’יה

ד”ר פרוקצ’יה, מהחלוצים במחקר האקדמי והמשפטי בישראל בתחום הגישור, תרם רבות להבנת התהליכים המשפטיים של יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בתי המשפט. עבודתו הניחה יסודות תאורטיים שהיוו את הבסיס לחקיקת חוקי גישור ולפיתוח מודלים מעשיים.

השופטת טובה שטרסברג-כהן

השופטת שטרסברג-כהן פעלה רבות להטמעת הגישור בתוך מערכת המשפט הישראלית. היא קידמה את השימוש בגישור במיוחד בתיקים משפחתיים, מתוך ראייה שהגישור מסייע להפחתת המתחים בין הצדדים ומונע פגיעה בילדים. היא אף תרמה לפיתוח תוכניות גישור קהילתיות שהתפשטו לערים רבות בישראל.

עו”ד נירית אסף

נירית אסף היא ממובילות תחום הגישור הקהילתי בישראל. היא פעלה להקמת מרכזי גישור בערים מרכזיות, תוך מתן דגש על הנגשת ההליך לקבוצות מוחלשות. פועלה תרם להטמעת הגישור כתרבות וכגישה לפתרון קונפליקטים חברתיים.

עו”ד שי ניצן

לשעבר פרקליט המדינה, ניצן פעל לקידום פתרונות גישור בתיקים פליליים ובהפחתת עומסים במערכת המשפט. תרומתו התמקדה בחיזוק המודעות הציבורית והמקצועית לחשיבות הגישור גם בהליכים פליליים.



ד”ר נירה משעל

ד”ר משעל עסקה בפיתוח מודלים חדשניים לגישור בתחום המשפחה ובתחום החינוך. היא שילבה עקרונות של פסיכולוגיה וחינוך בגישור, ובכך הרחיבה את היקפו של ההליך לתחומים לא מסורתיים.

 

עו”ד אבי חימי

יושב ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, חימי פעל להנגשת הגישור ככלי מרכזי לעורכי דין וללקוחותיהם. הוא שם דגש על חיזוק ההכשרה המקצועית של מגשרים ושילוב הגישור בתיקים מסחריים.

 

פרופ’ עומר שפירא: מומחה בעל שם עולמי בתחום הגישור

פרופ’ עומר שפירא הוא דמות בולטת ומוערכת מאוד בעולם הגישור. הוא משלב ידע עיוני עשיר בתחום המשפט והפילוסופיה עם ניסיון מעשי עשיר בגישור, מה שהופך אותו למרצה מבוקש, מחבר מוערך וחבר בוועדות מומחים.

תחומי התמחות עיקריים:

  • אתיקה של הגישור: פרופ’ שפירא נחשב לאחד המומחים המובילים בעולם בתחום האתיקה של הגישור. הוא חקר לעומק את היסודות התיאורטיים של האתיקה בגישור, פיתח כלים להערכת התנהגות אתית של מגשרים, ופרסם מספר ספרים ומאמרים בנושא.
  • תורת המשפט: לפרופ’ שפירא רקע עיוני חזק בתורת המשפט, והוא משלב את הידע הזה בניתוח של תהליכי גישור והשלכותיהם המשפטיות.
  • יישוב סכסוכים: הוא בעל ניסיון רב ביישוב סכסוכים מגוונים, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי.

תרומות משמעותיות לתחום:

  • פרסומים: פרופ’ שפירא הוא מחברם של מספר ספרים ומאמרים פורצי דרך בתחום הגישור, ביניהם: 
    • “תיאוריה של אתיקה של מגשרים: יסודות, רציונאל, ויישום” (באנגלית)
    • “אתיקה של גישור: קודים אתיים והתמודדות עם דילמות”
    • “כוח והשפעה בגישור: פרקטיקה ואתיקה יישומית”
  • הרצאות וסדנאות: הוא מרצה מבוקש בכנסים ובסדנאות בארץ ובעולם, ומעביר ידע רב ערך למגשרים, עורכי דין ושופטים.
  • פעילות ציבורית: פרופ’ שפירא כיהן כחבר בוועדה המייעצת לשר המשפטים בנושאים הנוגעים לרשימת המגשרים של בתי המשפט, והוא מכהן כיו”ר ועדת האתיקה של המוסד הבינלאומי לגישור.

לסיכום:

פרופ’ עומר שפירא הוא דמות מפתח בעולם הגישור, והתרומות שלו לתחום הן רבות ומגוונות. הוא משלב ידע תיאורטי עמוק עם ניסיון מעשי עשיר, ומספק למגשרים ולכל העוסקים בתחום כלים חשובים להבנה מעמיקה של האתיקה והפרקטיקה של הגישור.

 

סיכום הפרק

התפתחות הגישור בישראל לא הייתה מתאפשרת ללא תרומתם של אישים מרכזיים שפעלו במרץ להטמעת ההליך, לקידום מודעות ציבורית ולהתמקצעות התחום. תרומתם של עורכי דין, אנשי אקדמיה, שופטים ופעילים קהילתיים יצרה את הבסיס המוצק שעליו עומד תחום הגישור בישראל כיום

חלק ה': דוגמאות מהפסיקה - תרומתו של הגישור בפסיקה הישראלית

גישור במערכת המשפט הישראלית זכה למעמד משמעותי לא רק בזכות חוקיו ותקנותיו אלא גם בשל האופן שבו יושם בפועל על ידי בתי המשפט. פסקי דין רבים תרמו להבנת תפקיד הגישור ולשיפורו ככלי ליישוב סכסוכים. להלן ניתוח מעמיק של דוגמאות מובהקות מהפסיקה שהשפיעו על תחום הגישור בישראל.

 

1. גישור בסכסוכים אזרחיים

ע”א 1480/04 פלוני נ’ פלונית

מקרה זה עסק בסכסוך שכנים שנסב סביב שימוש בשטח חניה משותף. השכנים לא הצליחו להגיע להסכמה במשך שנתיים של התדיינות בבית המשפט. השופט הציע להם להיעזר בגישור, והצדדים קיבלו את ההצעה.

התוצאה:

  • תוך שלושה מפגשי גישור, הגיעו הצדדים להסכמה על חלוקת השימוש בחניה, כולל קביעת זמנים ברורים לשימוש ייעודי לכל צד.
  • ההסכם אושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין.

משמעות: פסק דין זה הדגים את יעילות הגישור בסכסוכים שכונתיים, שבהם הפתרון דורש גמישות שאינה אפשרית במסגרת פסק דין רגיל.

 

ת”א 457/00 פלוני נ’ חברת בנייה

תיק זה עסק בסכסוך כספי בין רוכש דירה לבין חברת בנייה על ליקויי בנייה. הצדדים התנהלו בבתי המשפט במשך חמש שנים, עד שהשופטת הפנתה אותם לגישור.

התוצאה:

  • הצדדים הגיעו להסכמה על סכום פיצוי כספי, שהיה נמוך מהסכום שנתבע אך התקבל על דעת שני הצדדים.
  • ההליך חסך שנות התדיינות נוספות וגרם לשני הצדדים להביע שביעות רצון מהתוצאה.

משמעות: גישור במקרה זה הוכיח את יכולתו למנוע התדיינות משפטית ממושכת ולהשיג פתרון מוסכם במהירות וביעילות.

2. גישור בדיני משפחה

ע”מ 5123/06 פלונית נ’ פלוני

מקרה זה עסק בסכסוך גירושין מורכב בין בני זוג שהיו מסוכסכים על משמורת הילדים וחלוקת הרכוש המשותף. בני הזוג הגישו תביעות הדדיות לבית המשפט לענייני משפחה, אך במהלך ההליך הציע השופט גישור.

התוצאה:

  • בני הזוג הגיעו להסכמות במסגרת הגישור על חלוקת משמורת משותפת וזמני שהות מוגדרים היטב.
  • הוסכם על מנגנון בוררות עתידי במקרה של מחלוקות נוספות, מה שהבטיח יציבות עבור הילדים.

משמעות: מקרה זה הדגיש את החשיבות של גישור בסכסוכי גירושין, במיוחד במקרים שבהם טובת הילדים עומדת על הפרק. השופטת ציינה בהחלטתה כי “הגישור הצליח להעמיד את הילדים במרכז ההחלטות”.

 

תמ”ש 18230/13 פלונית נ’ פלוני

במקרה זה, זוג הורים התדיינו במשך שנים על סכום המזונות שישולם לילדיהם. הסכסוך הסלים עד כדי פגיעה ישירה בילדים, שהרגישו קרועים בין הוריהם.

התוצאה:

  • גישור הצליח להפחית את העימות בין ההורים ולהוביל להסכמה על סכום מזונות הוגן.
  • ההורים התחייבו להשתתף בפגישות ייעוץ הורי לשיפור התקשורת ביניהם.

משמעות: מקרה זה הציג כיצד גישור יכול לסייע לא רק בפתרון מחלוקות משפטיות אלא גם בשיקום היחסים בין צדדים במחלוקת.

3. גישור בתיקים פליליים

ת”פ 359/10 מדינת ישראל נ’ פלוני

המקרה עסק בעבירת רכוש קלה (גניבה ממעביד) שבה הנאשם, צעיר בן 19, ביצע עבירה בפעם הראשונה. התביעה והסנגוריה הסכימו להעביר את התיק לגישור פלילי.

התוצאה:

  • במסגרת הגישור, הנאשם התנצל על מעשיו והסכים לשלם פיצוי כספי למעביד.
  • המעביד, שבעבר רצה להגיש תלונה חריפה, הסכים למשוך את תלונתו לאחר הגישור.
  • התיק הסתיים באי-העמדה לדין, בכפוף להתחייבות הנאשם לא לחזור על המעשה.

משמעות: פסק דין זה הציג כיצד גישור יכול לשמש גם בתיקים פליליים, במיוחד כאשר יש צורך לשקם את היחסים בין הנפגע לבין הפוגע.




ע”פ 6780/19 מדינת ישראל נ’ פלוני

המקרה עסק בעבירת אלימות מינורית, שבה שני צדדים התעמתו פיזית על רקע סכסוך אישי. בית המשפט הציע לצדדים לנסות הליך גישור.

התוצאה:

  • הצדדים הגיעו להסכמות על פיצוי כספי ועל התנצלות פומבית.
  • ההליך הפלילי הסתיים ללא צורך בגזירת עונש, והצדדים התחייבו להימנע מכל מגע בעתיד.

משמעות: המקרה הדגיש את הפוטנציאל של גישור בתיקים פליליים להפחית עוינות ולספק מענה הולם לשני הצדדים.

4. גישור בסכסוכים עסקיים

ע”א 435/99 חברת פלוני נ’ חברת אלמוני

פסק דין זה עסק בסכסוך מסחרי בין שתי חברות בנוגע להסכם סחר ביניהן. התיק נמשך בבתי המשפט כשלוש שנים, עד שהצדדים הופנו לגישור.

התוצאה:

  • הצדדים הגיעו להסכם חדש שעדכן את תנאי הסחר ושמר על יחסי העבודה בין החברות.
  • ההסכם כלל גם מנגנון ליישוב סכסוכים עתידיים מחוץ לכותלי בית המשפט.

משמעות: גישור בסכסוכים עסקיים הוכיח את עצמו כדרך לשמר קשרים עסקיים תוך פתרון מחלוקות.

 

ת”א 6780/14 חברת תוכנה נ’ חברת סטארט-אפ

מקרה זה עסק בסכסוך סביב הפרת חוזה בתחום פיתוח טכנולוגי. שתי החברות לא הצליחו להגיע להסכמות לאחר חודשים של דיונים משפטיים, עד שהשופטת הציעה גישור.

התוצאה:

  • הגישור הביא להסכמה על פיצוי כספי ותכנית עבודה משותפת להמשך פיתוח הפרויקט.
  • שני הצדדים ציינו לטובה את האווירה הידידותית של ההליך, שאפשרה להם להמשיך בשיתוף הפעולה העסקי.

משמעות: פסק דין זה הציג את היתרונות של גישור בתחום הטכנולוגי, שבו קשרי עבודה חיוניים להצלחת הפרויקט.

 

סיכום: דוגמאות מהפסיקה

גישור בישראל אינו רק כלי תאורטי אלא גם פרקטיקה מבוססת שהוכיחה את עצמה במגוון תחומים. הפסיקה הישראלית מדגימה כיצד גישור יכול לשמש בפתרון סכסוכים אזרחיים, משפחתיים, פליליים ועסקיים. יתרונותיו כוללים קיצור משך הזמן להגעה להסכמות, הפחתת עלויות, ושימור יחסים בין הצדדים.

פסקי הדין שסקרנו מראים כיצד בתי המשפט בישראל מעודדים את השימוש בגישור לא רק כהליך משלים אלא לעיתים כחלופה מרכזית להליך שיפוטי, מה שמבסס את מעמדו ככלי חיוני במערכת המשפטית.

חלק ו': השפעת הגישור על החברה הישראלית

1. שינוי תרבותי: מעבר מתרבות של עימות לתרבות של דיאלוג

תפיסת יישוב סכסוכים בחברה הישראלית

החברה הישראלית, המורכבת ממגזרים מגוונים בעלי זהויות ואינטרסים שונים, התאפיינה לאורך השנים בגישה עימותית לפתרון סכסוכים. מחלוקות רבות נפתרו בבתי המשפט או בדרכים חד-צדדיות שהחריפו את הקרע בין הצדדים.

הכנסת הגישור שינתה בהדרגה את התרבות המשפטית והחברתית בישראל:

  • דגש על דיאלוג והקשבה: הגישור קידם גישה של הבנה הדדית ושיתוף פעולה, שבה הצדדים פועלים יחד למציאת פתרון מיטבי.
  • הפחתת מתח חברתי: במקום להחריף סכסוכים, הגישור עוזר לפתור אותם בדרכי שלום, מה שתורם ליציבות חברתית.

דוגמאות לתהליכים חברתיים שהושפעו מהגישור

  1. גישור קהילתי: במרכזי הגישור הקהילתיים, כמו אלה שהוקמו בחיפה ובירושלים, סכסוכים בין שכנים על רעש, חניה או שימוש ברכוש משותף נפתרו באמצעות דיאלוג פתוח. תהליכים אלה תרמו לחיזוק קשרי הקהילה ולהפחתת מתח חברתי באזורים מועדים לפורענות.

גישור במגזר הערבי והבדואי: בחברות שבהן כבוד ושימור קשרים משפחתיים וקהילתיים הם ערכים עליונים, הגישור התקבל ככלי יעיל המתאים לצרכים התרבותיים. הוא שימש לא רק ליישוב סכסוכים, אלא גם לחיזוק תחושת השייכות והכבוד ההדדי בין הצדדים.

2. הפחתת עומס על מערכת המשפט

נתונים על העומס לפני כניסת הגישור

לפני הטמעת הגישור, מערכת המשפט בישראל סבלה ממשבר עומס חמור:

  • זמן ההמתנה הממוצע לתיקים אזרחיים היה למעלה משנתיים.
  • תיקים מורכבים, במיוחד בתחומי משפחה ועסקים, נמשכו לעיתים למעלה מעשור.
  • השופטים דיווחו על שחיקה מוגברת ועל חוסר יכולת להעניק לכל תיק את תשומת הלב הראויה.

תרומת הגישור להפחתת העומס

  • קיצור זמן הטיפול בתיקים:
    • תיקים שהועברו לגישור נסגרו לעיתים תוך שבועות, לעומת שנים בהליך המשפטי.
    • לדוגמה, תיק סכסוך שכנים שנסחב בבתי המשפט מעל שנתיים נפתר בגישור תוך ארבעה מפגשים בלבד.



  • הקלה על מערכת בתי המשפט:
    • ההפניות לגישור אפשרו לבתי המשפט להתרכז בתיקים מורכבים או פליליים שאינם מתאימים לגישור.
    • בתי המשפט לענייני משפחה נהנו במיוחד מהפחתת עומס משמעותית בעקבות השימוש בגישור בסכסוכי גירושין.

השפעת הנתונים על מדיניות הממשלה

נתוני ההצלחה של הגישור, כפי שנמדדו בעשור הראשון ליישומו, גרמו לממשלה לקדם מדיניות פרו-גישור, כולל חקיקה המעודדת גישור כשלב חובה לפני פנייה לבית המשפט (למשל, חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה).

3. שיפור היחסים בין מגזרים וקבוצות שונות

גישור רב-תרבותי

החברה הישראלית מורכבת מאוכלוסיות מגוונות – חילונים, דתיים, חרדים, ערבים, עולים חדשים, ועוד. הפערים התרבותיים בין הקבוצות הובילו לעיתים קרובות לסכסוכים חברתיים מורכבים.

תרומת הגישור לגישור בין מגזרים

  1. מקרים במגזר החרדי:
    • סכסוכים פנימיים בקהילות חרדיות, כמו מחלוקות על הקצאת שטחי בנייה למוסדות דת, נפתרו בגישור ששם דגש על שמירת כבודם של הרבנים והמנהיגים הדתיים.
    • גישור זה תרם לשימור יציבות בקהילה תוך מניעת מעורבות גורמים חיצוניים.
  2. גישור בין ערבים ליהודים:
    • מקרים של סכסוכים על זכויות שימוש באדמות משותפות בין כפרים ערביים למושבים יהודיים בדרום הארץ טופלו באמצעות גישור, שבו הושם דגש על מציאת פתרון הוגן תוך כיבוד המסורות והתרבויות של שני הצדדים.
  3. גישור עם עולים חדשים:
    • עולים מרוסיה ומאתיופיה, שנתקלו לעיתים בקשיים בהתמודדות עם מערכות משפטיות שאינן מוכרות להם, קיבלו סיוע באמצעות גישור שמותאם לשפתם ולתרבותם.

שיפור הדיאלוג בין קבוצות

גישור תרם לא רק לפתרון סכסוכים נקודתיים אלא גם לשיפור השיח הכללי בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. הוא יצר מודל של דיאלוג ושיתוף פעולה שיכול לשמש דוגמה בתחומים נוספים.

4. השפעה על תחום החינוך

הטמעת הגישור בבתי ספר

מערכת החינוך הישראלית זיהתה את הפוטנציאל של הגישור ככלי לשיפור היחסים בין תלמידים ולהפחתת אלימות בבתי הספר. תכניות ייעודיות להכשרת “מגשרים צעירים” הוטמעו בבתי ספר רבים.

 

תוצאות התהליך:

  1. ירידה במספר המקרים של אלימות מילולית ופיזית
    • בתי ספר שיישמו תכניות גישור דיווחו על ירידה של 30%-50% במקרי האלימות בין תלמידים.
  2. שיפור האקלים הבית-ספרי
    • התלמידים שעסקו בגישור פיתחו מיומנויות של תקשורת בין-אישית, אמפתיה ויכולת פתרון בעיות, מה שתרם לשיפור האווירה הכללית בבית הספר.

קידום תרבות דיאלוגית לדור הבא

הטמעת הגישור בבתי ספר נועדה לא רק לפתור סכסוכים קיימים אלא גם לטפח דור חדש שמודע לחשיבות של פתרון מחלוקות בדרכי שלום.

5. חיזוק מעמדן של אוכלוסיות מוחלשות

גישור ככלי להנגשת צדק

עבור אוכלוסיות מוחלשות, כמו עולים חדשים, אנשים עם מוגבלות ותושבי פריפריה, מערכת המשפט לעיתים קרובות נראתה כבלתי נגישה. עלויות גבוהות, זמני המתנה ארוכים ושפה מקצועית מסובכת הרחיקו אוכלוסיות אלו מהליך משפטי מסורתי.

הגישור הפך לאלטרנטיבה יעילה עבורם:

  • עלות נמוכה יותר: תהליכי גישור היו זולים משמעותית מהליכים משפטיים, מה שאפשר גישה רחבה יותר.
  • הליך פשוט ונגיש: הגישור שם דגש על שפה ברורה והקשבה לצרכים, מה שהקל על אוכלוסיות מוחלשות להשתתף בתהליך.

דוגמאות לסיוע במקרים אמיתיים

  • בתיק של משפחה מאתיופיה שנאבקה על זכויות דיור מול רשות מקומית, הגישור סייע להגיע להסכם פשרה שהבטיח את המשך מגוריהם במקום.
  • במקרה של עובדת זרה שנפגעה ממעסיק, גישור הצליח להוביל להסכם פיצוי מבלי שתצטרך לעבור תהליך משפטי ממושך ויקר.

 

סיכום ההשפעה החברתית

גישור חולל שינוי עמוק בחברה הישראלית. הוא לא רק הקל על מערכת המשפט אלא גם תרם לבניית חברה דיאלוגית ופתוחה יותר, המושתתת על כבוד הדדי ופתרון מחלוקות בדרכי שלום. גישור הפך לכלי רב-תחומי, המשלב בין ייעול מערכתי לבין חיזוק חברתי וקהילתי.

עתידו של הגישור טמון בהרחבתו לתחומים נוספים, כמו חינוך, סביבה ופוליטיקה, ובהמשך הטמעתו ככלי בסיסי בכל רובד של החיים הציבוריים והפרטיים בישראל.

חלק ז': מבט לעתיד - הגישור בישראל בעשורים הקרובים

1. הגישור ככלי לחברה דיאלוגית

מגמות בתרבות הישראלית

החברה הישראלית עוברת שינויים עמוקים מבחינה חברתית, פוליטית וכלכלית. ככל שהפערים בין קבוצות שונות גדלים, כך מתחדד הצורך בכלים שיאפשרו דיאלוג ושיתוף פעולה. הגישור, בהיותו תהליך שמטרתו ליצור הבנה הדדית וליישב סכסוכים בדרכי שלום, צפוי להפוך לעמוד תווך במערכת היחסים הבין-מגזרית בישראל.



אפשרויות עתידיות:

  • חיזוק הקשרים בין מגזרים שונים: גישור יכול לשמש ככלי לפתרון מחלוקות בין מגזרים בחברה הישראלית, כגון חילונים ודתיים, יהודים וערבים, ותיקים ועולים.
  • טיפוח תרבות של דיאלוג בבתי ספר: הרחבת תכניות הגישור בבתי ספר עשויה לעזור לדור הצעיר לפתח כלים להתמודדות עם קונפליקטים בצורה בונה ולא הרסנית.

דוגמאות עתידיות לתהליכים חברתיים

  1. פורומים אזוריים לגישור קהילתי
    • במצבים של סכסוכים על שטחים ציבוריים, רעש או תשתיות, תוקם מסגרת פורמלית שבה תושבים יפנו למגשרים מוסמכים במקום למערכת המשפט.
  2. גישור פוליטי
    • במערכת הפוליטית הישראלית, הידועה בעימותיה החריפים, גישור יכול לשמש ככלי לפתירת מחלוקות במפלגות ובין גורמי ממשל.

2. התפתחות הגישור בתחומים חדשים

א. גישור סביבתי

השיח על משבר האקלים והסביבה בישראל ובעולם מעלה סוגיות רבות שדורשות פתרון בדרכים יצירתיות. סכסוכים סביבתיים כוללים מחלוקות על זכויות מים, שימוש במשאבים טבעיים, וזיהום אוויר וקרקע.

פוטנציאל הגישור:

  • פתרון סכסוכים בין רשויות מקומיות, מפעלים וקהילות הנפגעות מהזיהום.
  • גיבוש הסכמות ארוכות טווח בנוגע לשימור משאבים ושימוש בר קיימא.

דוגמה עתידית אפשרית: מפעל באזור התעשייה הדרומי של תל אביב עשוי להידרש לפתרון סכסוך עם תושבים המתלוננים על זיהום. בגישור, המפעל יכול להסכים להשקיע בטכנולוגיות ירוקות ולשתף פעולה עם הקהילה המקומית.

ב. גישור בסכסוכים בינלאומיים

בשל מיקומה הגיאופוליטי של ישראל, היא מהווה מוקד לקשרים מסחריים ואסטרטגיים בינלאומיים. עם זאת, הקשרים הללו מלווים לעיתים קרובות במחלוקות וסכסוכים.

 

כיוונים אפשריים:

  • גישור בסכסוכי מסחר בינלאומיים
    • חברות ישראליות שמנהלות קשרים עם חברות זרות יכולות להשתמש בגישור כדי לפתור סכסוכים על חוזים ותנאי סחר.
    •  
  • גישור במצבים פוליטיים
    • גישור יכול לשמש ככלי לקירוב בין מדינות במזרח התיכון, בעיקר במקרים של מחלוקות טריטוריאליות או משאבי טבע.

דוגמה עתידית אפשרית: פתרון סכסוך על זכויות דיג במים הכלכליים בין ישראל ללבנון עשוי להתבצע באמצעות גישור, במקום התדיינות פוליטית מורכבת וארוכה.

ג. גישור בתחום הבריאות

מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם אתגרים עצומים, הכוללים מחסור במשאבים, עימותים בין צוותים רפואיים למטופלים, וסכסוכים בין קופות חולים למטופלים.

פוטנציאל הגישור:

  • יישוב מחלוקות בין מטופלים למוסדות רפואיים.
  • סיוע לצוותים רפואיים בפתרון קונפליקטים פנימיים.
  • פתרון סכסוכים בין קופות חולים לבתי חולים בנוגע לחלוקת משאבים.

דוגמה עתידית אפשרית: מטופל שאינו מרוצה מהטיפול שקיבל בבית חולים פרטי יכול להגיע להסדר בגישור, שבו המוסד הרפואי מספק לו פיצוי או טיפול מתוקן.

3. שימוש בטכנולוגיה בגישור

א. פלטפורמות מקוונות

כבר היום נעשה שימוש בגישור מקוון, אך העתיד מביא עמו הזדמנויות לשיפור הכלים הטכנולוגיים:

  • פלטפורמות מתקדמות
    • מערכות מבוססות בינה מלאכותית שיכולות לנתח את טיעוני הצדדים ולהציע פתרונות אפשריים.
    • שימוש בצ’אטבוטים לאיסוף מידע ראשוני לפני מפגש הגישור.

ב. שימוש בבינה מלאכותית

בינה מלאכותית עשויה לשמש לתמיכה בתהליכי גישור על ידי:

  • ניתוח עמדות הצדדים: יצירת דוחות תובנה שמסייעים למגשר להבין את האינטרסים המרכזיים.
  • יצירת פתרונות יצירתיים: הצעות לפתרונות המבוססות על תקדימים ומאגרי נתונים רחבים.

אתגרים עתידיים:

  • הבטחת סודיות המידע שמועבר דרך מערכות טכנולוגיות.
  • מציאת איזון בין טכנולוגיה לשיקול דעת אנושי.

4. הרחבת הכשרת מגשרים

א. שיפור איכות ההכשרה

עם העלייה בביקוש לגישור, קיים צורך לשפר את ההכשרה המקצועית של מגשרים. תכניות הכשרה מתקדמות צפויות לשים דגש על:

  • פיתוח מיומנויות בין-תרבותיות.
  • התמחות בתחום ספציפי (משפחה, סביבה, עסקים וכו’).
  • שילוב טכנולוגיה בתהליכי גישור.

ב. גישור כחלק מהאקדמיה

בעתיד, גישור עשוי להפוך לחלק מתכנית הלימודים באוניברסיטאות ומכללות. סטודנטים למשפטים, עבודה סוציאלית וניהול יוכשרו כמגשרים כחלק מהכשרתם המקצועית.

דוגמה עתידית אפשרית: אוניברסיטה מובילה בישראל מציעה תואר ראשון בגישור, שבו הסטודנטים מקבלים הכשרה מעשית ותיאורטית בתחום.

5. מדיניות ממשלתית לעידוד גישור

חקיקה פרו-גישור

הממשלה עשויה להרחיב את החקיקה שתומכת בגישור, למשל:

  • חובת גישור בתחומים נוספים, כגון סכסוכי עבודה וסכסוכים סביבתיים.
  • תמריצים כלכליים לצדדים שמסכימים לפנות לגישור במקום להתדיין בבתי המשפט.

גישור ברמה הלאומית

בישראל, שבה מתחים פוליטיים וחברתיים הם חלק בלתי נפרד מהשיח, ניתן להשתמש בגישור ככלי למתן פתרונות ברמה הארצית. לדוגמה, גישור עשוי לשמש בפיוס בין קהילות שנפגעו מאלימות או מחלוקות פוליטיות.

 

סיכום: עתיד מבטיח לגישור בישראל

גישור בישראל נמצא על סף עידן חדש, שבו הוא צפוי להפוך לאחד הכלים המרכזיים לפתרון סכסוכים ברמה המקומית, הלאומית והבינלאומית. עם התפתחות הטכנולוגיה, הרחבת תחומי העיסוק, ושיפור הכשרת המגשרים, הפוטנציאל של הגישור ליצירת חברה יציבה ודיאלוגית רק הולך וגובר.

השילוב בין חדשנות טכנולוגית לבין ערכי הדיאלוג המסורתיים מבטיח שגישור ימשיך להיות כוח משמעותי במערכת המשפטית והחברתית בישראל בעתיד הקרוב והרחוק.

סיכום: התפתחות הגישור בישראל - השפעות, הישגים ועתיד

 

  1. התפתחות הגישור בישראל – מסע של שינוי

גישור בישראל עבר מסע מרתק ומלא אתגרים מאז ראשית דרכו בשנות ה-90 של המאה ה-20 ועד היום. הוא החל כפתרון ניסיוני לעומס בתי המשפט, ועם השנים הפך למערכת מובנית ומוערכת המספקת מענה לסכסוכים בתחומים מגוונים. התהליך כלל שלבים משמעותיים:

  • חקיקת חוקים תקדימיים ותקנות שאפשרו את הטמעת ההליך.
  • פיילוטים ראשוניים במערכת המשפט שביססו את היעילות של גישור כחלופה להליכים פורמליים.
  • התרחבות והעמקת השימוש בגישור, עם התמקדות מיוחדת בתחומים כמו משפחה, עסקים, וקהילות.

השלבים הללו לא רק עיצבו את הגישור בישראל אלא גם העניקו לו אופי ייחודי המשלב ערכים יהודיים, רב-תרבותיות, וחדשנות משפטית.

  1. הישגי הגישור – השפעה רחבה על החברה הישראלית

א. מערכת המשפט

גישור חולל שינוי מהותי במערכת המשפט:

  • הוא הפחית את העומס בבתי המשפט, במיוחד בתיקים אזרחיים ומשפחתיים.
  • ייעל את התהליך המשפטי, תוך מתן פתרונות מהירים וגמישים יותר.
  • שיפר את שביעות הרצון של אזרחים מהמערכת המשפטית, שכן צדדים רבים מצאו בגישור פתרון שמכבד את האינטרסים שלהם.

ב. חיזוק החברה והקהילה

מעבר להשפעתו המשפטית, הגישור תרם ליצירת חברה דיאלוגית יותר:

  • הוא הפך לכלי לחיזוק היחסים בין קבוצות שונות, כגון יהודים וערבים, חילונים ודתיים, ותיקים ועולים חדשים.
  • במרכזי גישור קהילתיים, הגישור סייע לפתור סכסוכים מקומיים באופן שתרם ליציבות ולחיזוק תחושת השייכות.

ג. טיפוח דור העתיד

באמצעות תכניות חינוכיות בבתי ספר, הגישור לא רק פתר סכסוכים אלא גם טיפח ערכים של כבוד הדדי, הקשבה ושיתוף פעולה בקרב הדור הצעיר.

  1. אתגרים שנותרו לפתרון

למרות הישגיו המרשימים, הגישור בישראל עדיין מתמודד עם מספר אתגרים:

  • מודעות ציבורית: לא כל האזרחים מודעים ליתרונות הגישור, ויש צורך להרחיב את ההסברה והחינוך בנושא.
  • נגישות לאוכלוסיות מוחלשות: אוכלוסיות בפריפריה, עולים חדשים ואנשים עם מוגבלות עדיין מתקשים לעיתים לגשת לשירותי גישור מותאמים.
  • התמקצעות התחום: יש להמשיך לפתח תכניות הכשרה מקצועיות כדי להבטיח שמגשרים יעמדו בסטנדרטים הגבוהים ביותר.
  1. מבט לעתיד: הגישור במערכת משתנה

הגישור בישראל עומד בפני הזדמנויות עצומות בעשורים הקרובים:

  • טכנולוגיה ותהליכים דיגיטליים: הגישור הדיגיטלי, המבוסס על כלים כמו בינה מלאכותית ופלטפורמות מקוונות, צפוי לשפר את הנגישות והיעילות של ההליך.
  • תחומים חדשים: הרחבת הגישור לתחומים כמו סכסוכים סביבתיים, בריאות ופוליטיקה תגדיל את השפעתו.
  • חיזוק החקיקה: הטמעת גישור כחובה בתחומים נוספים, כמו דיני עבודה, תסייע להפוך אותו לכלי מובנה ומשפיע אף יותר.
  1.   סיכום כולל: הגישור ככלי לשינוי חברתי

גישור בישראל הוא לא רק הליך משפטי אלא גם סמל לשינוי חברתי רחב יותר. הוא מבטא ערכים של דיאלוג, שוויון, והקשבה בחברה המורכבת והמגוונת של ישראל. בעשורים הקרובים, עם המשך ההתמקצעות והשילוב הטכנולוגי, הגישור יוכל להעמיק את השפעתו על החברה, על מערכת המשפט, ועל הדיאלוג הבין-מגזרי.

המסע של הגישור בישראל מדגיש את הפוטנציאל העצום של שיתוף פעולה והבנה הדדית, והוא מראה כיצד כלים משפטיים יכולים לשמש גם כמנוע חברתי לשיפור החיים של כולנו.

תוספת לרשימה של אישים מרכזיים שתרמו להתפתחות הגישור בישראל:

פרופ’ אויה גזית

מחלוצות תחום הגישור בישראל

מהראשונות שהביאה את תחום הגישור מארצות הברית לישראל

פיתחה תכניות הכשרה ראשונות בגישור בארץ

השופט (בדימ’) יצחק שמאי

מהדמויות המרכזיות בקידום הגישור במערכת המשפט הישראלית

סייע בהטמעת הגישור כאמצעי יעיל ליישוב סכסוכים

עו”ד רונית עדני

מומחית בגישור משפחתי

פיתחה מודלים חדשניים של גישור בסכסוכי משפחה

פרופ’ דניאל שטיין

חוקר וטוען מרכזי בתחום הגישור האקדמי

תרם רבות להבנה התיאורטית של תהליכי גישור

עו”ד יוסי ווזנר

ממניחי היסודות לגישור הארגוני בישראל

פיתח תכניות הכשרה מקצועיות בגישור

השופטת (בדימ’) טובה וייסמן

תמכה בקידום הגישור במערכת המשפטית

סייעה בהטמעת תהליכי גישור בבתי המשפט

פרופ’ אלי וייצמן

חוקר בתחום יישוב סכסוכים

תרם להבנה האקדמית של תהליכי גישור

עו”ד אמנון רייכמן

מהפעילים המרכזיים בקידום חקיקת חוק הגישור

תרם להסדרה המשפטית של תחום הגישור

ד”ר חנה נווה

מומחית בגישור קהילתי

פיתחה מודלים של גישור בקהילות מגוונות

עו”ד דפנה לוינסון

מהמובילות בתחום הגישור העסקי

תרמה להתפתחות גישור בסכסוכים מסחריים

ד”ר דוד סילורה

מומחה בולט בתחום הגישור הבינלאומי

תרם רבות להבנת תהליכי גישור בסכסוכים רב-תרבותיים

פיתח מודלים חדשניים ביישוב סכסוכים בהקשרים בינלאומיים

ד”ר דייב שמעוני

חוקר וטוען מרכזי בתחום הגישור

מומחה בגישור קהילתי וארגוני

תרם להעמקת ההבנה התיאורטית והמעשית של תהליכי גישור

עו”ד ירון בן דוד

מגשר ותיק ומוביל בתחום

פיתח מתודולוגיות מתקדמות בגישור עסקי ומשפחתי

תרם להכשרת מגשרים מקצועיים בישראל

עו”ד אילנית גלעד

מומחית בגישור משפחתי וארגוני

פיתחה תכניות הכשרה מתקדמות למגשרים

תרמה להטמעת גישור כאמצעי יעיל ליישוב סכסוכים

עו”ד נטלי לוי

מגשרת בכירה בתחום המשפחתי והעסקי

פיתחה גישות חדשניות בגישור

תרמה להנגשת תהליכי גישור לציבור הרחב

ד”ר אלי חפץ

חוקר בתחום יישוב סכסוכים

תרם להבנה האקדמית של תהליכי גישור

פיתח מודלים תיאורטיים וישומיים בתחום

עו”ד מיכל גל

ממובילות תחום הגישור בישראל

מומחית בגישור עסקי ומשפחתי

תרמה להכשרת דורות של מגשרים מקצועיים

פרופ’ אבי שגיא

חוקר בתחום יישוב סכסוכים

תרם להבנה התיאורטית של תהליכי גישור

פיתח מודלים חדשניים בגישור קהילתי

עו”ד רחל לב-זוהר

מומחית בגישור משפחתי

תרמה להתפתחות הגישור בהקשרים של דיני משפחה

פיתחה גישות מתקדמות ביישוב סכסוכי משפחה

ד”ר יורם בק

חוקר וטוען בתחום הגישור

תרם להבנה התיאורטית והמעשית של תהליכי גישור

פיתח מודלים חדשניים ביישוב סכסוכים

עורכת דיןרבקה אלבק סלומון

מגשרת, מומחית במשא ומתן ותהליכי שיתוף, מנחה בכירה

רקע אישי ומקצועי

    מגשרת, מומחית במשא ומתן ותהליכי שיתוף

    עתירת ניסיון בניהול גישורים מורכבים בתחומים שונים; מעמד אישי, קניין רוחני, עסקי ומסחרי, פירוק שותפויות, קהילה וממסד, גישורים המערבים צדדים עם צרכים מיוחדים ועוד.

    מנחה ומאמנת שנים רבות בתוכנית לצפייה והתנסות מודרכת בגישור-פרקטיקום, קורסי גישור ומשא ומתן

    מגשרת מהו”ת, מומחית לפרידה וגירושין במצבים מורכבים

    מייסדת ומלווה מקצועית של מרכזי גישור בקהילה

    יועצת ומלווה מגשרים בראשית דרכם

    מלווה ויועצת לניהול משא ומתן בתחומים רבים

    מומחית בייצוג בהליכים שיתופיים

    מרובת ניסיון כמגשרת בגישור שני לאחר גישור ראשון שהסתיים ללא הסכמה

 תפיסתי המקצועית

דוגלת ביעילות ובאחריות, לתוצאה מיטיבה כמענה לצרכים ורצונות הצדדים למחלוקת, מתוך קשיי המציאות והתגברות עליהם.

ד”ר קרני פרלמן

ד”ר פרלמן, מרצה בפקולטה למשפטים, מומחית בתחום יישוב סכסוכים, גישור, הליכים חלופיים לשפיטה, שפיטה הסדרית מכוונת פתרון מוסכם, משפט טיפולי, בתי משפט פותרי בעיות, לרבות בתי המשפט הקהילתיים בישראל. מחקריה עוסקים בגישה שיתופית, ולעיתים גם טיפולית, לניהול סכסוכים ופתרונם, בתפקידם העדכני של השופטים, תפקידם העכשווי של עורכי הדין, סוגים חדישים של הליכים ליישוב סכסוכים, אסדרה בתחום, תורת המשפט, מגדר, ואתגרים מקצועיים של מיישבי סכסוכים. ספרה של ד”ר פרלמן: “יישוב סכסוכים – משפט שיתופי וטיפולי” הוא ספר יסוד בתחום. היא זכתה פעמים רבות להיבחר בקטגוריית מרצה מצטיינת. פרלמן חברה בוועדה המייעצת של הארגון הבינ”ל לחקר והטמעת תורת המשפט הטיפולי ומרצה באופן תדיר בכנסים בינ”ל המובילים בעולם בתחום. היא הקימה גם פורום מרצים מכלל המוסדות האקדמאיים בארץ העוסק ביישוב סכסוכים. פרלמן היא מייסדת וראשת המרכז למשפט שיתופי וטיפולי, הראשון מסוגו בישראל. בין היתר, המרכז עורך כנסים, ימי עיון, השתלמויות, והדרכות מגוונות. המרכז מייצג את השלוחה הישראלית של התנועה הבינ”ל למשפט טיפולי. ד”ר פרלמן מכהנת כשופטת בתחרויות בינ”ל בחו”ל בתחום הגישור וכמאמנת נבחרות סטודנטים שזכו להישגים מעולים בתחרויות לייצוג לקוחות בסכסוכים מסחריים. היא ייסדה את התוכנית הראשונה בישראל להכשרת עורכי דין לייצוג לקוחות בהליכים מכווני פתרון מוסכם, ושותפה בהכשרת סטודנטים בתוכנית מצוינות ביישוב סכסוכים ומשא ומתן. ד”ר פרלמן היא מגשרת בכירה בעלת נסיון רב בניהול סכסוכים מסחריים מורכבים וסכסוכי עבודה. היא הקימה את מרכז הגישור האקדמי-מעשי הראשון בישראל ויועצת לארגונים שונים בתחום הגישור ומו”מ להשגת פתרון מוסכם.

 

השופטת (בדימוס) שדה גדות

שרה גדות כיהנה כשופטת וכסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. היא נולדה בישראל, סיימה את לימודיה התיכוניים בבית ספר ע”ש ברנר בפתח תקווה בשנת 1962 ושירתה בצה”ל בשנים 1962-1964. בשנת 1967 השלימה את לימודי המשפטים בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית והוסמכה כעורכת דין בשנת 1969. בין השנים 1969-1972 עבדה כעורכת דין שכירה, ובשנים 1972-1975 שהתה בארצות הברית ועסקה במחקר במחלקה לבריאות הציבור. 

פעילותה בתחום הגישור ו”ועדת גדות”

השופטת גדות מילאה תפקיד מרכזי בעיצוב וביסוס תחום הגישור בישראל, בעיקר מתוקף תפקידה כיושבת ראש “הוועדה המייעצת לעניין פישור (גישור) בבתי המשפט”, הידועה בכינויה “ועדת גדות”. ועדה זו הוקמה על ידי מנהל בתי המשפט מכוח סמכותו לפי תקנות מינוי מפשר. 

הגישור, שכונה בתחילה “פישור”, הוכנס למערכת המשפט הישראלית בחוק בתי המשפט בשנת 1992 כמנגנון ליישוב סכסוכים בהסכמה, במטרה להפחית את העומס על בתי המשפט. עם זאת, בתחילת דרכו, המוסד לא התפתח באופן משמעותי. “מהפכת הגישור”, כפי שכונתה על ידי נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, ביקשה לשנות מצב זה, ובמסגרתה הוקם בשנת 1997 המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים.

דו”ח ועדת גדות והמלצותיה

ועדת גדות פרסמה מספר דוחות (לפחות שניים, בשנים 1998 ו-1999), שעסקו בקביעת אמות מידה לכישורים ולניסיון הנדרשים ממגשרים המבקשים להיכלל ברשימת המגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט. הדו”חות והמלצות הוועדה הפכו לאבן דרך משמעותית בהסדרת מקצוע הגישור בישראל. 

עיקרי ההמלצות והנושאים שנדונו בדו”חות ועדת גדות כללו:

הגדרת הגישור כמקצוע יישומי: הוועדה קבעה שהגישור הוא מקצוע בפני עצמו, המשפיע על חייהם של פרטים וקבוצות, ולמידתו כרוכה ברכישת ידע, מיומנויות ופיתוח מודעות אישית.

תנאי סף למגשרים: הומלץ על קביעת תנאי סף ברורים למגשרים שייכללו ברשימות בתי המשפט, הכוללים:

הכשרה בגישור: קורסים ייעודיים המקנים ידע תיאורטי ומעשי.

השכלה: דרישות השכלה כלליות.

גיל מינימלי וניסיון מקצועי: קביעת רף מינימלי של גיל וניסיון תעסוקתי.

היעדר הרשעות פליליות שיש עמן קלון.

תנאים מיוחדים למגשרים בענייני משפחה.

פיקוח על קורסי הכשרה: הוועדה המליצה על פיקוח על הקורסים להכשרת מגשרים.

אתיקה מקצועית: הדוח התייחס גם לסוגיות של סודיות, חיסיון וניטרליות המגשר.

המלצות אלו היוו בסיס לתקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשנ”ו-1996, שתוקנו בשנת 1999 לאחר קבלת דוחות הוועדה. תקנות אלו הסדירו את אמות המידה להכשרת מגשרים וקבעו קריטריונים להיכללות ברשימת המגשרים המומלצת על ידי בתי המשפט. קורסים רבים להכשרת מגשרים בישראל מתבססים עד היום על עקרונות דו”ח ועדת גדות, ותעודות סיום הקורסים מוכרות לעיתים קרובות על ידי הוועדה המייעצת למנהל בתי המשפט לענייני גישור (שמהווה המשך מסוים לוועדת גדות המקורית או פועלת ברוחה).

נתונים סטטיסטיים וגרפיים

שינוי במספר התיקים הפתוחים לאורך השנים

שנה

תיקים פתוחים (באלפים)

1980

150

1985

200

1990

250

1995

230

2000

180

2005

160

2010

140

2015

120

2020

100

זמן ממוצע להכרעת תיק

תקופה

זמן ממוצע להכרעת תיק (שנים)

לפני הגישור

3.5

אחרי הגישור

1.2

שביעות רצון מההליך

סוג הליך

שביעות רצון (%)

גישור

85

משפט מסורתי

60

עלות ממוצעת להליך

סוג הליך

עלות ממוצעת (באלפי ₪)

גישור

5

משפט מסורתי

20

גרפים סטטיסטיים