כלי נוסף בידי המגשר – פגישת טרום גישורכותרת

לחץ כאן כדי להוסיף טקסט משלך

כלי נוסף בידי המגשר – פגישת טרום גישור

הביא לקריאה עורך דין גיורא אלוני, מגשר

כשאיני מוצא חומרים משלנו בנושאי גישור  אני פונה למקורות אחרים, והפעם למאמרם של               Marco Imperiale and Myer J. Sankary, Esq.   [1] שכותרתו -:[2] Mediation Before the Mediation. The important role of a pre-mediation session

מבוא

מעיון בחומרים המתפרסמים נראה, שאין מחסור בנושאים שעניינם האספקטים השונים, התיאורטיים והמעשיים של אופן ניהול גישור, בין אם בישיבות אישיות ובין באמצעות הרשת, בין אם בסכסוכי עבודה, סכסוכי משפחה וגירושין, סכסוכים עסקיים, סכסוכים בקהילה וסכסוכים ברמה הלאומית או הבינלאומית ולא מנינו את כולם. אין בנמצא מאמרים המנתחים את ההליך של קיום ישיבות טרום גישור, לא רק לצורך הכנתו של המגשר לקראת הגישור, אלא גם בכדי להכין את הצדדים ועורכי דינם לקראת ישיבות גישור שתהיינה יעילות ומועילות (productive and efficient mediation) במטרה להעלות את הסיכויים לתוצאה מוצלחת של הגישור.

לגעת הכותבים לא ניתן להגזים בחשיבותו של הליך זה. לדעתם, הליך הגישור מתחיל במידה רבה זמן ניכר לפני נאום הפתיחה של המגשרים או הישיבה בנפרד עם כל אחד מהצדדים, אם זו הדרך שבה הם נוהגים להתחיל את ההליך. הליך הגישור מתחיל, למעשה, עם המייל הראשון או שיחת הטלפון הראשונית או אף בסביבה שבה נתקלים לראשונה הצדדים בהגיעם למרכז הגישור, שבו אמורה ישיבת הגישור להתנהל.

עניינו של מאמר זה הוא פירוט הסיבות וניתוח חשיבות של הליך הטרום גישור, שנועד להבטיח כיצד כל אחד מהצדדים המעורבים בגישור יפיקו את התוצאה הטובה ביותר עבורם.

 הסיבות לשימוש בכלי של פגישת טרום גישור

 

מנקודת מבטו של המגשר, קיימות מספר סיבות טובות לעשות שימוש בכלי זה:

1. פגישת טרום גישור מהווה אמצעי חשוב ליצירת קשר ראשוני שאינו פורמאלי עם הצדדים

כאשר המגשר בעצמו ולא צוות האינטייק יוצר קשר עם הצדדים במסגרת  הסידורים המקדמיים לקראת ישיבות הגישור, הצדדים , כבר בתחילת הגישור, יקבלו את התחושה שהם כבר מכירים את המגשר  באופן אישי. מצב זה מעניק יתרון ראשוני ביצירת האמון בינם לבין המגשר, ובהשקעה מינימלית של זמן ומאמץ. הקשר המקדמי הזה יכול שיעשה באמצעות הטלפון או, בעדיפות לכל אמצעי מקוון אחר שמראה את הדוברים, מה שמאפשר את קריאת שפת גוף והבעות פנים, שגם הם כלי עבור המגשר, ומה שמייתר מבוכה אפשרית בפגישת פנים אל פנים.

2. מפגש טרום גישור, מאפשר למגשר לעמוד על התנהגותם של המעורבים במהלך הגישור.

ניתן ללמוד הרבה מתגובות הצדדים ו/או עורכי דינם במהלך הפגישה המקדמית. להבין את סדרי הדיפות שלהם, היסוסים, יחסיהם עם הצד השני ועם באי כוחם, תחושותיהם כלפי הנושא שעל הפרק או כלפי מומחה שהוזמן להשתתף בהליך. מיידעים אלה יעזרו למגשר בהמשך הדרך, הן בישיבות המשותפות ובין אלה שבנפרד.

3. חיזוק מעמדו המוביל של המגשר בהליך הגישור, והזדמנות לברר אם קיימים צדדים נוספים

שמעורבים בנשוא הגישור.

 

לעיתים מזומנות מתברר, שלמי מהצדדים אין את הסמכות להסכים להסדר אפשרי עתידי, או שאין להם קשר ממשי לנושא הסכסוך או שהצד שהוזמן לגישור אינו האישיות הנכונה. מאידך, ישנם מצבים בהם, שדווקא  אישיות אחרת שחשובה בהקשר המדובר לא הוזמנה כגון צד מעורב נוס, או עורך-דין,  או מומחה, שהידע המקצועי שלו חשוב, או אף מתרגם, שנוכחותם חיונית להצלחת ההליך.

בדיקת כל הנתונים החשובים להצלחת הגישור לפני ישיבת הגישור הראשונה, לא רק מצביעה על המקצועיות שלו, אלא גם חוסכת לכל המעורבים זמן וכסף, ומאפשרת הכנה טובה יותר של הצדדים , מקצרת את משך ההליך לקראת הגישור ומעלה את סיכויי הצלחתו,

4. בירור עם הצדדים, אם הם השלימו את כל הנחוץ להם בכדי לברר היטב את עמדותיהם בסכסוך, אם בידם כל המסמכים הדרושים והראיות שאמורות לבסס את עמדתם, מסמכים רפואיים, עסקיים, מערכים נכונים של העובדות ועמדותיהם, האם ערכו בינם לבינם חשבון מלא של הסיכויים והסיכונים שלהם בניהול ההליך ומהן המטרות ששמו לעמן להשיג בגישור.

כל אלה יש להם חשיבות רבה לשם הצלחת הליך הגישור, שיאפשרו למגשר לאסוף מידע רב ככל הניתן בקשר למקורות הסכסוך ובאשר לתגובות הצדדים למהלכים שהמגשר ותווה במהלך הגישור. הצדדים עצמם יזכו בתובנה, שהמגשר מכיר ושולט בחומר ושבידו הכן לקדם את פתרון לסכסוך, תוך שימוש נכון בזמנן ובכספם.

5. בישיבת טרום הגישור ניתן לגרום לצדדים להבהיר את סדרי העדיפות שלהם בנושאי הסכסוך,

מבלי להתחייב בכך  וללא קביעתם ביתדות.

 

למעשה מדובר במעין "שיעורי בית" לצדדים לפני ישיבה הגישור, שיתרמו למגשר בהבנת סידרי העדיפויות של הצדדים בנושא הסכסוך.

6. מתן הזדמנות לצדדים לברורים ולשאלות בקשר להליך הצפוי.

לעיתים קרובות הצדדים ועורכי דינם ינצלו את הישיבה הטרומית בקשר עם הליך הגישור, כמו תפקידו של המגשר, לצפי באשר למהלכיו של כל צד בהליך. המגשר יוכל לנצל את הישיבה בכדי לברר עם הצדדים ו/או עם עורכי דינם על עמדתם ביחס להבעת דעות של המגשר באשר להיבטים שיפוטיים או אישיים או טכניים; או עובדות בסיסיות של עניין או נושא מסוים במהלך הגישור מעמדה מאפשרת או מעמדה מעריכה של המגשר, ללא הבעת דעה לגופו של הסכסוך.

מהלך זה יש בו בכדי למנוע מירמור מצד הצדדים בנוגע אופן ניהול ההליך ע"י המגשר, דבר שעלול לפגיע במרכיב האמון שבין המגשר לצדדים ולסכן כל התקדמות שהושגה עד לאותו שלב.

7. ישיבת טרום הגישור תצייד את המגשר במיפוי נכון של האינטרסים הסותרים של הצדדים.

הבנתו של המגשר את האינטרסים האמיתיים של הצדדים, התחושות והרגשות המשמשים אצלם ברקע הדברים, תעזור לו לבסס יחסי עבודה מועילים עם הצדדים ועם עורכי דינם. לעיתים מגשרים מחסירים פרטים אלה , מתוך אמונה שהמעורבים בהליך ייטו לקבל את יושרתו של המגשר כמובן מאליו. הכרח שהמגשר יהיה יתייחס בדקדקנות לכל אי התאמה  מוסרית, מצפונית או ערכית של כל אחד מהצדדים בקשר עם נשוא הסכסוך. ושעלול להשפיע על מידת האמון של אותו צד במגשר. מה שיכול להיחשב כחסר חשיבות או זניח בזמן הפגישה הטרומית, יכול שיצמח להיות מכשול גדול במהלך הגישור עצמו.

8. הזדמנות למגשר להחליט בינו לבינו אם הוא אמנם מתאים לנהל את הגישור הזה.

לעיתים הצדדים בוחרים מגשר מכוח ההנחה שכל אורחותיו מוכרות להם, אם משום שאותו מגשר כבר גישר בעניינם בעבר, או שהם הופנו לאותו מגשר ע"י מרכז הגישור או שהם פעלו על פי המלצה  שקיבלו. עם זאת בהחלט יכול שיהיה מצב, שהמגשר הנבחר, אינו זה שמתאים ביותר לטפל בסכסוך שעל הפרק לאותה העת. יכול שזה יקרה עקב בעיות של שפה או העדר הידע הנדרש בנשוא הסכסוך, או בשל לוח הזמנים העמוס של המגשר שלא יאפשר לו להתמסר ככל שיידרש לניהול הגישור.

במקרה שכזה, מצופה מהמגשר שיהיה בעל הצניעות והיושרה להמליץ לצדדים לפנות למגשר אחר. לא רק שהוא יתרום בכך להערכה של הליך הגישור בציבור, אלא גם שירות טוב לצדדים וליצירת אמינות לו לעצמו ולהרחבת הפניות להליכי גישור בהמשך הדרך.

9. יצרית אמינות מול הצדדים בהתייחסות לרקע האישי-סוציאלי שלהם.

המסגרת שבה מתנהל הליך גישור פותחת אפשרויות לשימוש בכלי שכנוע שבידי המגשר על מנת לגרום לצדדים להגיע לפתרון הסכסוך שישרת את כל המעורבים בהליך, מעבר להדרכתם בדבר התוצאה הטובה ביותר עבורם.

מגשר יכול להיות  יעיל יותר בניסיונו לגרום לצדדים להגיע ליישוב הסכסוך, אם הוא מכין את המגושרים לקבל אותו כגורם שמדרבן לקידום מימוש האינטרסים שלהם. המחקר מגלה שהגורם המכריע בקבלת החלטות אינו בהכרח האזנה למי שנתן לו את העצה הנבונה ביותר, אלא למי שהיה אחרון לתרום לו את התובנה, שהאירה את עיניו בנושא שעל הפרק, ותפסה באופן הברור ביותר את מרכז מעייניו.

המסקנה עבור המגשר מאותו מחקר, שהליך השכנוע היעיל ביותר יהיה טמון בריכוז מעייניו של אותו צד ברעיון, באדם או אף בחפץ, שיהפכו את אותו הדבר לחשוב יותר ממה שהיה אך זה עתה קודם לכן.

10. יתרונה של ישיבת טרום הגישור, בין שהיא מתנהל בנפרד ובין במשותף או אף עם עורכי הדין

של הצדדים, הינה בהזדמנות שניתנת למגשר לגרום להם להתרכז בפתרון הסכסוך ולא על

האספקטים האחרים שבו, קודם לתחילתו של הליך הגישור.

 

בידי המגשר ליצור תשתית של אמון על ידי כך שכבר בשלב זה ייטע בהם את חשיבות המטרה של השגת פתרון לסכסוך בדרך של וויתורים הדדיים מתוך אמון הדדי, בהתבסס על אמינותו (bona fide)

ומקצועיותו של המגשר, לשם השגת מחויבות של הצדדים להגיע לגישור מוכנים  בכוונה וברצון טוב ליישב את הסכסוך בדרכי שלום תוך השגת הסדר שכולו יהיה לטובתם בלבד.

על המגשר להכין את הצדדים  לפיתחון לב והצגה כנה של מטרותיהם בהליך הגישור, הסיכונים שהם חותרים להימנע מהם, כמו חיסכון בהוצאות יתרות של זמן וכסף והיעדר הבטחון הכרוך בפניה לערכאות. בפגישה הטרומית למגשר תהיה הזדמנות נאותה לעודד ולהכין את הרגע לפתיחות שכזו בין הצדדים לקראת גישור יעיל ומוצלח של הגישור.

11. הכוונת הצדדים להתרכז בפתרון הסכסוך ולא בבעיות שגרו להן.

 

במסגרת ישיבת טרום הגישור, ניתנת למגשר הזדמנות טובה לכוון את תשומת לב הצדדים לתת את דעתם לפתרונות אפשריים מבחינתם ליישוב הסכסוך, מתוך קריאת פני העתיד ולא על גורמי הסכסוך, נחלת העבר.

בידי המגשר להציב, בפגישה זו, ארבע שאלות: 1. מהן התוצאות הטובות ביותר שלך שתצמחנה מהליך הגישור? 2. מה המשמעות של השגתן של תוצאות אלה מבחינתך? 3. מהם הנתונים שכבר עכשיו פועלים מבחינתך בכיוון זה? 4. מה לדעתך יהיה הצעד הבא או הסימן הבא שיצביע על קידום מטרותיך בגישור.

שאלות אלה, שתוצגנה לצד בפגישה הטרומית, אפילו שהן תישלחנה אליו במייל, יצרו אצלו תהליך של חשיבה חיובית, שתוצאתה תבוא לידי ביטוי בגישור עצמו לכיוון של יישוב הסכסוך. המחקר מלמד, שההשפעה של השימוש בכלי הזה, הינה רבה במיוחד, מקום שהצדדים נוטים לעשות מאמץ להגיע לפתרון חיובי עם הצד השני עוד לפני ישיבת הגישור עצמה.

12. הזדמנות למגשר לפנות לבאי כוח הצדדים בבקשה להכין הסדר גישור מוצע, המכיל את

התנאים, שהם מבקשים שהצד האחר יסכים להם.

בדרך זו המגשר גורם לצדדים ו/או לבאי כוחם להתרכז בתוצאה המועדפת עליהם, ובכך לקדם ולקצר את הליך הגישור, שברקע שלו כבר קיימות טיוטות של הסדרי גישור מוצעים, שאותם הם ירצו להציג במועד המתאים במטרה להגיע פתרון הסכסוך.

בגישורים רבים מושקע זמן רב מדי בניסוחם המדויק של  תנאי ההסדר שכבר הוסכמו והתקבלו על ידם. הפגישה טרום הגישור, מספקת הזדמנות לחסוך את המעמד הזה בתום הגישור המוצלח, אם רק נותנים עליו את הדעת.

כפי שניווכח מהדברים לעיל, יצירת אווירה נוחה בין הצדדים והמגשר במסגרת פגישת טרום הגישור ולפני תחילתו של הליך הגישור, ואמצעות טכניקה זו לחסוך זמן  ולהגביר את הסיכויים להצלחת ההליך ומתן אפשרות נאותה לצדדים לממש את האינטרסים שלהם בגישור. הצדדים ייהנו מהגישה הערכית והמצפונית של המגשר מה שיגביר את אמונם בו ויקל עליהם לשתפו ברגשות ובתחושות שלהם ובשיתופו במטרות ובאינטרסים האמיתיים שלהם.

 

[1] Myer J. Sankary is a leading authority in the application and use of the principles of persuasion in legal advocacy and mediating disputes. Myer received his law degree at Harvard Law School in 1965 and his BA in Philosophy (summa cum laude) at Texas Christian University in 1962. In 2004, he was the only attorney and mediator trained by Dr. Cialdini to present the Principles of Persuasion Workshop and earned the Cialdini Method Certified Trainer Certificate after presenting the two day workshop under the supervision of Dr. Gregory Neidert, professor of social science and colleague of Dr. Cialdini at Arizona State.

Marco Imperiale, LL.M. Harvard Law School – Lawyer and Head of Innovation @ LCA

I am an Italian lawyer and the Innovation officer for a leading Italian law firm, LCA. I have a combined experience in copyright/entertainment law and mediation/negotiation, fields for which I have a serious passion.

I graduated from Bologna University Law School (JD, summa cum laude) and from Harvard Law School, where I studied as Fulbright Scholar. I have also been a research scholar at the University of North Carolina at Chapel Hill (Philosophy Department) and an Italian representative at the European Lawyers Programme.

I am active on various fields. Currently I am a business and legal Advisor for startups, labels and operators of the music business, a mediator for civil and commercial controversies, and a negotiation trainer for professionals and companies. Furthermore, I am a Teaching Fellow for the course CopyrightX, offered by Harvard to students and professionals from all over the world.

I am a member of the Italian Bar (Bologna) and of the Italian Register for Mediators (expert for international controversies).

[2]Mediation Before the Mediation; The important role of a pre-mediation session

This Week in Mediation #957 November 2, 2022

עו”ד גיורא אלוני, מגשר
www.giora-aloni.co.il