הסכמה להליך גישור שמעניקה למגשרת את הסמכות לפסוק – הינה תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי

מאת עו"ד גיורא אלוני, מגשר.

 

בתיק  ע"ע 7611-09-21 שניר מייזליק נ' עידו סרוסי , שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, הוגשה בקשה "בקשה לאישור פסק מגשרת" שהוגשה על ידי המבקש.

על פניו הבקשה מתמיהה ביותר: ממתי מגשרת כלשהי פוסקת בעניין כלשהו, באופן שהמבקש ראה לנכון להגיש בקשה לאשר את פסק דינה של מי שגישרה בעניינו? וזאת בהסתמך על סעיף 79ג(ז), חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתיהמ"ש) שקובע:

" (ז)   הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.".

ובכן מעשה שהיה כך היה:

בין הצדדים בתיק זה התנהלה התדיינות משפטית בביה"ד לעבודה, שבמהלכה הם הסכימו "להעביר את התיק לגישור לדיון בחילוקי הדעות שביניהם".

כשלושה חודשים לאחר מכן הודיעו הצדדים לביה"ד כי הליך הגישור, שהתנהל בפני כב' השופטת (בדימוס) דינה אפרתי, לא צלח.

בהתאם נקבע מועד נוסף לדיון בסכסוך לגופו.

בהמשכה של ההתדיינות בין הצדדים בפני ביה"ד הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין בזו הלשון:

"1.במהלך הדיון הסכימו הצדדים כדלקמן:

'מבלי להודות זה בטענותיו של זה ולסילוק סופי ומוחלט של טענות הצדדים בגין תקופת ההתקשרות וסיומה, לרבות התביעה שכנגד, תוסמך המגשרת, השופטת (בדימוס) דינה אפרתי (להלן: המגשרת), לפסוק לפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט וללא הנמקה, סכום שישולם ע"י המשיבים 1-3 (ביחד ולחוד) למערער, בטווח שבין 50,000 דולר לבין 150,000 דולר.

בנוסף לסכום זה המגשרת גם תקבע את שכר הטרחה, לפי שיקול דעתה וכן מה יעלה בגורל ההוצאות בהן חויב המערער בפסק דינו של בית הדין האזורי ואשר שולמו על ידו. המגשרת תקבע את מספר התשלומים, את מועדם ואת הסנקציה במקרה של הפרה, אם בכלל.

כמו כן, תקבע המגשרת האם יש צורך בהשלמת טיעון מטעם הצדדים בטרם הכרעתה וכן תחליט בכל עניין נוסף ככל שיעלה בו צורך. הצדדים יפנו במשותף למגשרת עד ליום 21.07.2022. הסכמה זו תבוא חלף פסק דינו של בית הדין האזורי.'

  1. 2. הצדדים ביקשו ליתן להסכמה תוקף של פסק דין. לפיכך, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כמפורט בסעיף 1."

כזכור, סעיף 79א לחוק בתי המשפט קובע:

" 79א.  (א)  בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו,   בדרך של פשרה.

(ב)  אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם".

 

כשלושה חודשים לאחר מכן, המבקש, פנה לביה"ד האזורי לעבודה על מנת שזה ייתן תוקף של פסק דין ל"פסיקת המגשרת לפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט על פי פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בתיק (להלן – פסיקת המגשרת). בבקשה עותר המבקש "לאשר את פסק המגשרת ולתת לו תוקף של פסק דין, על מנת שניתן יהיה לאוכפו". המבקש הבהיר לביה"ד שאת הבקשה הוא מגיש על דעתו בלבד. ביה"ד האזורי דחה את בקשתו ולפיכך הוא פונה עתה לביה"ד הארצי, שלדעתו הוא המוסמך "לאשר את פסק המגשרת, מאחר וכבר עתה מפרים המשיבים את פסיקת המגשרת ויש לאלצם לפעול בהתאם להחלטתה".

 

טענות הצדדים בקצרה

המשיבים טענו שבית הדין הארצי לעבודה אינו הערכאה שאמורה לאשר את פסיקת המגשרת וכי "אין כל דרך כעת להכשיר" אותה. המשיבים הוסיפו, בתמצית, כי אין הסכם בוררות בכתב, כי פסיקת המגשרת אינה פסק בוררות וכי יש לפיכך לדחות את הבקשה על הסף. לכל היותר, לטענתם, "היחיד שיכול לדון באישור פסק דין שניתן חלף פסק דינו הוא בית הדין האזורי".

המבקש טען, לעומתם, כי סעיף 79א לחוק בתיהמ"ש חל על החלטת ביה"ד האזורי וכי לפי סעיף 79ג(ז) הנ"ל יש לראות את הסכמת הצדדים ככוללת הסכמה למתן תוקף של פסק דעו לפסיקת המגשרת.

 

החלטת ביה"ד הארצי

ביה"ד, מפי סגן נשיאת ביה"ד אילן איטח, מחליט למחוק את הבקשה שלפניו ללא צו להוצאות ולהורות על החזרת התיק לביה"ד האזורי.

בהחלטתו פוסק סגן הנשיאה, שאין תחולה במקרה זה סעיף 79ג(ז) לחוק בתי המשפט שעוסק בהסדר גישור המובא לאישור בגדרו של הליך תלוי ועומד, ואילו בענייננו, ומבלי להידרש לשאלה אם מדובר בהליך גישור, בוררות או אחר, די בכך כי ההליך שבכותרת הסתיים בפסק דין כדי שהסעיף הנ"ל לא יחול על העניין.

עיקר הדברים בסיכומם

למיטב הבנתי ביה"ד האזורי היה, במקרה זה, שותף לבלבול המושגים המשפטיים, בנותנו אישור של פס"ד, להסכמה לגישור בנוסח שנחתם שבין הצדדים.

לדעתי, לא היה מקום לאשר את ההסכם, ככל שהוא ממשיך להתייחס לכב' השופטת בדימוס דינה אפרתי כאל מגשרת. מרגע שההסכמה שבין הצדדים נתנה בידה של המגשרת את הסמכות לפסוק במחלוקת שבין הצדדים, היא חדלה להיות מגשרת ובפועל הפכה להיות בוררת בין הצדדים, שהחלטתה מחייבת אותם.

יש להבין –  סעיף 79א לחוק בתיהמ"ש מעניק סמכות ייחודית לביהמ"ש הדן בענין אזרחי את הרשות (לשון: "רשאי"), בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה. סמכות זו בחוק ניתנת בלעדית לביהמ"ש (או לביה"ד) לפסוק על דרך הפשרה. אין כזו סמכות לבורר ובוודאי לא למגשר. לבורר, כמובן, יכולה לצמוח כזו סמכות, בהתאם להסכמת הצדדים, להעתיק את מנגנון ההכרעה שבסעיף 79א לחוק בתיהמ"ש  להסכם הבוררות שביניהם ובכך להעניק לבורר את הסמכות לפעול בדרך זו.

המגשר, לעולם אינו יכול להיות מוסמך לפסוק במחלוקת שבין הצדדים – שזה הרי תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי. בקבלת סמכות כזו מהצדדים להסכמה לגישור, המגשר, חדל באחת להיות מגשר, והופך להיות בורר ביניהם עפ"י המנגנון שהועתק מזה שהוענק לשופטים בעניין אזרחי שנדון  בביהמ"ש, ולא משנה כיצד הצדדים יכנו בהסכם את מי שמונה להכריע ולפסוק בעניינם. בפועל הם הסכימו לפנות להכרעת בורר, וכך היה על ביה"ד הנכבד להתייחס להסכם שביניהם.

אשר למנגנון הקבוע ליישוב סכסוך בדרך של פשרה כקבוע בסעיף 79א הנ"ל לחוק בתיהמ"ש, אכן מקובל, שהצדדים, במטרה לתחום את גזרת הסיכון שהם נוטלים על עצמם בהסכמה מראש שהם נותנים לפשרה שתקבע ע"י השופט, הם תוחמים את הטווח הכספי שהפשרה תיפול במסגרתו. כמו כן מקובל, לפטור את השופט מהצורך לנמק את החלטתו, שהרי בפועל אין לה משמעות אמיתית, באין, למעשה, ערעור על פסיקת ביהמ"ש לאור הסכמת הצדדים לה מראש.

וכך, בהסכם שלפנינו, הסכימו הצדדים לפסק דין  בדרך של פשרה לפי (צ.ל. המנגנון הקבוע ב..) סעיף 79א לחוק בתי המשפט וללא הנמקה, סכום שישולם ע"י המשיבים 1-3 (ביחד ולחוד) למערער, בטווח שבין 50,000 דולר לבין 150,000 דולר.

לטענתי, טעה ביה"ד האזורי לעבודה שדחה את הבקשה נשוא הפניה הנוכחית לביה"ד הארצי לעבודה, בדרישה מהמבקש להבהיר "אם הבקשה מוגשת על דעת הצד שכנגד" ולהתייחס "לשאלת הערכאה המוסמכת", במקום לאשר את "פסק" המגשרת  בהיותו, למעשה, פסק בוררות, בהתאם לסעיף 23 לחוק הבוררות:

"אישור פסק בוררות

  1. 23. ((א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק בוררות; אושר הפסק – דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית המשפט.

(ב) לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו או במסגרת ערעור על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב.".